שבו ניתן לקבל פיצוי מלא בגין הפסד או אובדן רווח בשל אירועי מלחמה או פעולות איבה, בכפוף לעמידה בתנאי הפסקת פעילות ותשלום שכר לעובדים.
בכדי להקל על אותם עסקים פתחה רשות המסים את האפשרות לבקש מקדמה על חשבון הפיצוי, בגין מלחמת חרבות ברזל, בגובה של 70% מהמחזור המדווח וזאת עוד בטרם הגשת תביעה.
"החקלאות הישראלית כלל לא משפיעה על יוקר המחייה בארץ, צריך לבטל את האגדה הזו" • "בדיקה פשוטה של עשור לאחור תראה שהייבוא גדל פי 5 ולא הייתה הוזלה בתחום. לחקלאות יש השפעה זניחה לחלוטין על המדד"
"החקלאים בישראל איבדו מאז ה-7 באוקטובר 60 אחוזים מהידיים העובדות שלהם" - כך ציין היום (רביעי) שר החקלאות ח"כ אבי דיכטר בתדרוך כתבים לקראת תקציב 2024 בתחום החקלאות.
תאריך אחרון להגשה03.01.2024
לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המלצה להיתר להעסקת עובד/ים זר/ים לשנת 2024 נקבעה על בסיס היקף וסוגי הגידולים החקלאיים, כפי שפורטו בחוברת הבקשה לשנת 2020.
ביום 30/07/2023 התקבלה החלטת ממשלה מס' 860, במסגרתה אושרה הגדלת מכסת העובדים הזרים בישראל, באופן הדרגתי, במסגרת הסכם בילטראלי או הסדר יישום.
אך בזמן שהם ממתינים לפיצויים מרשות המיסים, אלה עדיין לא אושרו בכנסת. חלק מהחקלאים אף מסכנים את חייהם בניסיון לתחזק את המטע כדי שבעתיד יוכל להניב פירות. "חקלאי חייב להיות עם האדמה שלו"
עשרות חקלאים מהגליל והנגב מורחקים כבר יותר מחודשיים מהמטעים שלהם והחממות הסמוכים לגדר הגבול. הם עומדים חסרי אונים וממתינים לאישור הארכת תקנות מס רכוש על ידי ועדת כספים גם לחודשים נובמבר ודצמבר.
על פי ההערכה: פלפל, תפו"א, גזר ובטטה לא יושפעו הודות להיקפי שתילות נרחבים
מצאי התוצרת המקומית הטרייה בעגבניות, מלפפונים, כרוב, בצל ותותים יפחת בחודשי החורף בשיעורים נמוכים, ולהערכת המשרד יושלם באמצעות יבואנים שייבאו את החסר מחו"ל
ירון בלחסן, אסף שוורץ ואלון שוסטר
צילום: ארגון מגדלי הפירות
במהלך הסיור שאירח ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל וחקלאי ממושב רמות נפתלי, נפגש ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) עם חקלאי הצפון במטעים הממוקמים ממש על הגבול עם לבנון וחשופים כל העת לאיומי האויב.
המתקפה של חמאס ומלחמת “חרבות ברזל” תפסו את מערכות המדינה מופתעות ולא מוכנות. שוב הוכח כי מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד גם בחירום, ומה שהוחלש בשגרה יהיה פגיע ברגע האמת. החקלאות היא אחד הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, כיוון שהמלחמה תפסה את החקלאות הישראלית חלשה מתמיד, לאחר שנים של ייבוש והחלשה מכוונים ושיטתיים. גם החקלאים החרוצים והיצירתיים ביותר לא יכולים לעמוד מול בירוקרטיה משתקת.
כשהתאילנדים עזבו, התנדבות בחוות חקלאיות הפכה לטרנד הרשתות החברתיות הוצפו בצילומים של ישראלים שהתחברו מחדש לערכים ולאדמה, ודיווחו בלייב על התעלות ואופוריה • כדי לנסות לשמר את המומנטום, משרד החקלאות יצא בקמפיין המבטיח מענק חודשי לכל מי שיעבוד בשדות • החקלאים מעידים שהמתנדבים הבינו לראשונה את הקשיים שלהם, ומקווים לראותם גם אחרי המלחמה • אפשר רק לקוות
עד לאחרונה הידע החקלאי של גנית שטר בר־יהושע - בימים כתיקונם דירקטורית לשיווק ולפיתוח עסקי - הסתכם פחות או יותר ביכולת להבדיל בין נענע ללואיזה.
הוא מגדל מאות דונמים של מטעים - והעובדים הזרים הפסיקו להגיע. מול כל האתגרים ובעזרת הסיוע משופרסל והציבור בישראל, הוא ממשיך לגדל תוצרת חקלאית כחול לבן עם חיוך על הפנים: ״חקלאות זאת אופטימיות, צריך לקוות שהכל יהיה טוב, בלי קשר לאירועים הנוכחיים״
ביקרנו אצל החקלאי שהוא דור שלישי לחקלאות, שמנסה דווקא בתקופה הזו להסביר למה חקלאות היא שליחות וערך ומה עוזר לו לצלוח את התקופה המורכבת. יואב אפרתי: "זה מאוד מאוד מחמם את הלב ומרגש שפתאום באים ועוזרים לחקלאים"
לדבריו, גם עגניות שהצליחו לצמוח ללא טיפול - לא ראויות לקטיפה. עופר ליברמן מניר סיפר כי הנזקים למטעים שלו נאמדים במיליוני שקלים