יעדי ביטחון המזון ל-2050: יותר ירקות והגדלת ההסתמכות העצמית בחקלאות

משרד החקלאות וביטחון המזון יציג להערות הציבור את יעדי הייצור החקלאי במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון המזון.

היעדים כוללים הגדלת ייצור הצמחי ב-65%, ייצור החלב ב-52% וייצור הביצים ב-56% וצמצום ההסתמכות על יבוא. התקציב: 3-1.5 מיליארד שקל ל-5 שנים 

בעוד החקלאים מתחננים לתמיכה מהמדינה, וישראל נמצאת בסכנת בידוד כלכלי, משרד החקלאות וביטחון המזון לצד משרדי ממשלה נוספים יציגו השבוע להערות הציבור את "התוכנית הלאומית לביטחון המזון", שבין היתר, מציבה כיעד אסטרטגי מרכזי את הגדלת הייצור החקלאי בישראל, לצד צמצום ההסתמכות על יבוא ודאגה לתזונה בריאה לציבור.

ביטחון מזון מוגדר כמצב בו לכלל האוכלוסייה יש גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח ומזין, כל הזמן ובכמות מספקת, לאספקת הצרכים התזונתיים והעדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. לפי התוכנית, יש להגדיל את הייצור המקומי עבור אספקת מזון לכ-16 מיליון תושבים ב-2050.

את התוכנית מובילים משרדי ממשלה, נציגי תעשייה, מכוני מחקר ואקדמיה, במטרה לייצר פתרונות לאתגרי ביטחון המזון של מדינת ישראל. לתוכנית שישה פרקים, מתוכם שניים עוסקים בהגדלת התוצרת החקלאית והגברת המודעות לצריכת מזון בריא בעיקר מהצומח.

בין היעדים שהוצבו: הגדלת הייצור הצמחי ב-65%; גידול של 52% בייצור חלב (לצד צמצום בייצור כתוצאה ממעבר לתחליפים), גידול של 56% בביצים; גידול של 14% בבקר וצאן; ושל 9% בעוף והודו.

יעדים שאפתניים להגדלת החקלאות – האם יינתנו תמיכות לחקלאים?

בעוד החקלאים טוענים להזדקנות הענף בשל חוסר כדאיות כלכלית, שליטה של סיטונאים במחירים ועלויות גבוהות של עובדים ומים – בממשלה מבקשים תוספת של כ-1.5 מיליון טונות בייצור ירקות (עלייה של 115%) וכ-550 אלף טונות בייצור פירות (עלייה של 44%) ובין היתר עלייה של כ-250% בייצור קטניות ו-170% בייצור אגוזים ושקדים.