נתונים בלעדיים שנאספו ע"י לובי 99 והגיעו לידי גלובס מגלים מי היבואנים והיצרנים שעומדים מאחורי העלייה החדה • למרות שעלויות היבוא נחתכות בגלל התחזקות השקל, המחירונים בשוק המזון מתעדכנים רק בכיוון אחד - כלפי מעלה
קטיף דובדבנים בעין זיוון רמת הגולן
צילום: עין זיון
העובדים בורחים, המים מתייבשים - וחומרי הגלם אוזלים • נקודת הזמן הנוכחית מזמנת אתגרים משמעותיים לחקלאות הישראלית, שגם כך רגישה מאוד לזעזועים • המשרוקית של גלובס ממפה את הגורמים שיכולים לערער את עתיד הענף
לוח השנה העברי מלא באירועים חקלאיים, אבל נדמה שהחג שמזוהה ביותר עם עבודת האדמה הוא שבועות: הקציר, הביכורים, הטנא - כל אלה הופכים את החג לחגיגה חקלאית. אבל השנה, חג הקציר פוגש את החקלאות העברית במצב לא פשוט.
תיירות-חקלאית בחגיגה מתוקה-חמצמצה: עונת קטיף הדובדבנים בגוש עציון נפתחה ותימשך כחודש, עד סוף יוני. לצד הקטיף העצמי, יתקיים פסטיבל קיץ רחב בשלושה מועדים, עם הופעות חיות, די.ג'יי, שוק חקלאים ואמנים, דוכני אוכל, יין מקומי, סדנאות ופעילויות לילדים.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל 2026 בשיעור של 1.2% לעומת חודש מרץ, כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עלייה זו מצטרפת לעלייה שנתית של 1.9% במדד, הנמדדת בין אפריל 2025 לאפריל 2026. מדובר בהמשך מגמה מתונה יחסית, אך כזו המשקפת לחצים מתמשכים במספר סעיפים מרכזיים במשק.
טרור הפרוטקשן ממשיך להשתולל ברחבי הגליל, אירוע רודף אירוע, ומדינת ישראל עדיין מנותקת. רק בשבועות האחרונים התרחשו למעלה מ – 60 אירועים עם שריפת שדות, הנחת רימון בשטח בנייה, הנחת בקבוק בנזין בבית ספר ובעסקים רבים בכל מרחב הגליל, הצתת אוטובוסים ורכבים, יירי לעבר טרקטור ואתמול ירי מאסיבי לעבר רכבו של מייסד הארגון הנאבק בטרור הפרוטקשן- יריב בן עמי.
ישראלים רבים נתקלו ככל הנראה בביטוי "ללא חשש טבל עורלה ושביעית", שמופיע על אריזות של רוב הפירות והירקות שנמכרים בישראל. מאחורי הביטוי הזה מסתתרות שורה של תקנות שחקלאים צריכים לעמוד בהן כדי שהפירות והירקות שלהם ייחשבו לכשרים.
אמרה החקלאית דבורה אדלר. המחסומים והמצור המשטרתי הוכחו כחסרי תועלת, וגם תשתיות ציבוריות וביטחוניות נפגעו: "לא ייתכן שאין דין ואין דיין. הנזקים כבדים"
התקופה המאתגרת שאנו חווים במדינת ישראל מדגישה עד כמה ענף החקלאות, שכולנו שותפים בו, הוא חיוני וחשוב, ומחייבת גם בחינה מחודשת של הקונספציה שהובלה על ידי האוצר בעשור האחרון לעידוד היבוא.
בעשור האחרון, המחסור בידיים עובדות בחקלאות הישראלית עבר משלב של "בעיה כרונית" לשלב של "איום קיומי". אם בעבר הסתמכנו על פתרונות פוליטיים של מכסות עובדים זרים, הרי שאירועי השנים האחרונות והשינויים הגיאופוליטיים הבהירו שהפתרון לא יגיע מנתב"ג, אלא מהמעבדות בקריית שמונה, רחובות והרצליה.
שנת 2026 מסמנת את נקודת המפנה: הטכנולוגיה כבר לא נמצאת רק ב"פיילוטים" – היא יורדת לשטח.
מאת: סמואל איתן אגרונט