פירות

טעימה מהעתיד: כך תראה החקלאות בשנת 2050

חקלאות עתידית

חקלאות עתידית

מקררים חכמים שיתאימו את עצמם לכל ירק בנפרד, ולוויינים שידעו לזהות כמה חרקים יש במטע

בעתיד הלא רחוק, מהפכת הטכנולוגיה והמידע צפויה לשנות את איכות התוצרת החקלאית. השאלה היא אם כל זה יסייע לנו מול שינויי האקלים, שפוגעים כבר עכשיו בגידולים

אם יש אמת באומדנים שמתפרסמים, קרוב לעשרה מיליארד איש יאיישו את כדור הארץ כבר בשנת 2050. המשמעות היא תוספת של עוד כשני מיליארד פיות להאכיל, ואלה יתגוררו בערים ובמטרופוליני ענק לצד שטחי טבע וחקלאות מִדלדלים.

החקלאים החדשים: רומנטיקה, הרפתקנות, בריחה מהרעש וציונות

שתילה

שתילה

בעידן החקלאות הנוכחית, האנשים שמאחורי העשייה לא חוששים ללכלך את הידיים ולא מתביישים להפעיל יישומונים מתקדמים. סיור אופטימי

רותם ערוסי עבר מהיישוב הקהילתי בית חשמונאי שליד לטרון לנחלה שרכש במושב אליעד ברמת הגולן לפני כשבע שנים. את עסק הגינון שלו הוא לא סגר, וזאת כדי לממן את מה שהוא באמת רוצה לעשות כשיהיה גדול: להיות חקלאי.

מגיל צעיר הוא רוכב על סוסים. לפני שהקים את עסק הגינון חשב להצטרף ליחידת הפרשים של המשטרה, אבל אמרו לו לחכות שיתפנה תקן, והוא בינתיים החל לגנן. כעת המשטרה תיאלץ לחכות, ובאורווה קטנה בשטח שלו ברמת הגולן עומדות כיום שתי סוסות: עספורה ואלקטרה.

לקראת חג הסוכות, משרד החקלאות מתריע: חל איסור על הכנסת סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות לישראל

אתרוג

אתרוג

חג סוכות מתקרב בצעדי ענק, ההכנות לקראת החג בעיצומן וכך גם רבים מגיעים לישראל כדי לחגוג את החג בארץ. בהתאמה לכך, גם השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נערכים ומתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, מחשש להכנסה של ארבעת המינים ללא אישור, שעלולים להוות סכנה לקיומה של החקלאות המקומית.

אטרקציות חקלאיות, טיולים מודרכים, סיור בחממת דגים ועוד

תמרים

תמרים

בתיירות ערבה תיכונה, מזמינים בחוה"מ סוכות, ליהנות מאטרקציות חקלאיות, טיולי טבע ומעונת גדיד התמרים שהחלה בערבה התיכונה - משפחות ומבקרים מוזמנים להשתתף בחוויה.

ארגון מגדלי הפירות: יבול הרימון יעמוד השנה על כ- 40,000 טון

רימון

רימון

בתקופת חגי תשרי צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים

לקראת ראש השנה תשפ"ב מוסר ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות כי, יבול הרימון יעמוד השנה על היקף של כ- 40,000 טון בדומה לאשתקד, כאשר בשנת 2019 עמד היבול על כ- 55,000 טון.

חודש עמוס למגדלי הרימונים באזור נתניה: "לא לקחת את החקלאות כמובן מאליו"

רימונים

רימונים

מגדלי רימונים מאזור נתניה מספרים על הפרי המיוחד, חושפים את סגולותיו, מגלים איך הם אוהבים לאכול אותו ומביעים תקווה שלמרות הקשיים, גם בעתיד יגדלו פה רימונים. מיוחד לראש השנה

שיעור היסטוריה:

"אני דור שלישי במשק. סבא שלי התיישב פה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הוא היה מוותיקי היישוב, וקיבל שטח אדמה לעיבוד. בתחילת שנות השבעים, אבי מנחם ז"ל רכש משק בסמוך לאביו על מנת להרחיב את הפעילות החקלאית".

למה דווקא רימונים?

נפתח מרכז הפודטק הבינלאומי בגליל: "מנוע צמיחה לאזור"

חדשנות

חדשנות

מרכז החדשנות הצפוני שהקים היזם אראל מרגלית ישלב בפעילותו חברות טכנולוגיה גדולות, סטארטאפים, גופי השקעה, תאגידים בינלאומיים ומוקדי מחקר ואקדמיה, שיפתחו באזור שלוחות לצורך המטרה.

מרגלית: "פותחים ליזמים המקומיים דלת לעולם"

היזם אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, השיק היום (ה') את מרכז הפודטק הבינלאומי בגליל, Margalit Startup City Galil. מרכז החדשנות הצפוני החדש של מרגלית שממוקם בקריית שמונה, יעסוק בקידום פתרונות לבעיות בוערות של העולם, כגון חקלאות חכמה, התחממות כדור הארץ, הרעב העולמי והצורך במזון בריא, תוך שילוב המהפכה הטכנולוגית בחקלאות.

פרצת המס שתחזק את שוק הפירות הקפואים

פירות קפואים

פירות קפואים

בחוות דעת יועמ"ש משרד האוצר נקבע כי אין דרך למסות משקאות ממותקים בבתי עסק. אלה נשענים על שוק הפירות הקפואים, שיזכו להקלות גם ברפורמת החקלאות

שני מהלכים שמקדם לאחרונה משרד האוצר צפויים להיטיב עם השחקנים המוכרים פירות קפואים, מיצים ושייקים. הראשון הוא רפורמת החקלאות, שמטרתה היא להוריד את יוקר המחיה בכל הקשור לפירות וירקות על ידי פתיחת השוק ליבוא. מחירי התוצרת המקומית מאמירים מדי שנה, ועל פי הרפורמה יופחת גם המכס ממוצרי הפירות הקפואים, ולא רק הטריים. מהלך זה שעשוי להוזיל משמעותית את עלות חומרי הגלם.

פקידי האוצר נוקטים במדיניות דורסנית הפוגעת בחקלאים ובאזרחי ישראל

פירות

פירות

ההצעה של רפורמה לחקלאים כסעיף בחוק ההסדרים לא רק שאינה פועלת בכיוון הנכון אלא מגבירה את אי האמון של החקלאים לכוונות הנסתרות של פקידי האוצר והעומד בראשם. בינתיים מי שמתעשר על חשבון הציבור והחקלאים הם היבואנים ורשתות השיווק

זה שנים רבות שמתקיים דו שיח של חרשים בין המדינה, בעיקר באמצעות האוצר לבין נציגי החקלאים והמרחב הכפרי לגבי גיבוש חשיבה עדכנית לחקלאות הישראלית והאמצעים להתאימה לעת הזו.

במקום לנקוט בדרך של גיבוש חשיבה עדכנית, בדומה למתרחש בכל המדינות המתקדמות בעולם, נוקטים פקידי האוצר במדיניות דורסנית הפוגעת לא רק בחקלאים אלא גם באזרחי ישראל.