מנהלי המטעים מתריעים: "כ־20 דונם של דובדבן ממוקמים בשטח צבאי סגור ולא הורשינו לטפל בהם בחודשים האחרונים"
קטיף הדובדבן, הפרי הטעים והמתוק החל, אך בגבול הצפון לא ייקטף חלק מהיבול עקב המלחמה. בארגון מגדלי הפירות מציינים כי היבול צפוי להגיע לכ־3,700-3,500 טון, נתון נמוך יותר ביחס לשנה שעברה, אז עמד היבול על כ־4,300 טון.
רבים אינם צורכים את כמות הפירות המומלצת ביום מכיוון שהמתיקות הגבוהה שבהם נחשבת "מזיקה" • כתוצאה מכך, בריאותם עלולה להיפגע • הנה כמה מהם שכדאי לשלב בתפריט
ביטויים אלו של מחלות לב וכלי דם (CVD) נובעים בעיקר מטרשת עורקים או התקשות העורקים. טרשת עורקים מוכרת כהפרעה באורח החיים, ותזונה בריאה יכולה לסייע במניעתה.
הכללת פירות וירקות טריים בתזונה היא אחת הדרכים להגדיל את היתרונות התזונתיים והלא תזונתיים שלהם. מחקר שנערך לאחרונה בכתב העת חומרים מזינים אסף נתונים ממחקרים מרובים וניסויים קליניים כדי לחקור את ההשפעות של תרכובות פנוליות בדובדבנים ופירות יער על בריאות הלב וכלי הדם.
הקשר האיתן בין תעשייה ישראלית לחקלאות כחול-לבן, הוא מהעוגנים החשובים ביותר למשק חזק, יציב ויצרני. הנחת העבודה הזו, שהשתרשה עוד מימי הקמת המדינה, מקבלת משנה תוקף בתקופה האחרונה – על רקע שלל האתגרים איתם נדרשת להתמודד מדינת ישראל לנוכח מלחמת חרבות ברזל ואירועי ה-7 באוקטובר.
הוצג בוועידה הבינלאומית לאגרו-וולטאי SunnySide APV SUMMIT 2024
תניה פונס-אלון ממושב חצבה שבערבה התיכונה, מנהלת המיזם הבינלאומי KJI בהובלת JNF USA למציאת פתרונות ישימים לייצור חשמל ירוק ושמירה על חקלאות, למדינות מתפתחות, ייצגה את הערבה התיכונה, בוועידה הבינלאומית לאגרו-וולטאי 2024SunnySide APV SUMMIT, שהתקיימה ביזמת מכון המחקר מיגל ובתמיכת משרדי ממשלה וחברות אנרגיה מובילות.
אחרי שהניסיונות להציל או למכור אותו לא צלחו. בינואר המפעל צמצם פעילות ועבר לייצר רק צ'יפס קפוא, ובחודשים האחרונים פוטרו 80 עובדים כחלק מהמהלך. עם סיום עונת תפוחי האדמה המפעל ייסגר סופית והעובדים שנותרו יפוטרו
מדובר בהשקעה חסרת תקדים בהיקפה, אשר צפויה לשנות את פני החקלאות בחבל, ולהפכה למתקדמת וטכנולוגית"
המשרד רואה בחבל עוגן חשוב עבור ביטחון המזון של אזרחי המדינה והרציפות התפקודית. מדובר בהשקעה חסרת תקדים בהיקפה, אשר צפויה לשנות את פני החקלאות בחבל, ולהפכה למתקדמת וטכנולוגית"
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: המלחמה, והחרמות שהגיעו בעקבותיה, הוכיחו שוב את חשיבות החקלאות המקומית ואת הצורך בתכנית לאומית שתבטיח אספקת מזון טרי, כחול לבן
ל רקע הגשמים היורדים היום, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מפרסמת את סיכום נזקי מזג האוויר לחקלאים בחורף האחרון. מסיכום נתוני החורף (דצמבר 23-אפריל 24) שנערך בקנט עולה כי החברה תפצה את החקלאים בלמעלה מ-150 מיליון ש"ח בעקבות נזקים שנגרמו לגידולים החקלאיים בחודשי החורף.
משה ועומר ויינשטיין, אב ובנו שעוסקים בחקלאות סיפרו ב-103fm על מצבם הכלכלי מפרוץ המלחמה ואכזתבם מהסיוע של המדינה. "אין לנו מה לקטוף. אנחנו מחוץ לבתים והמטעים ובאים כמו גנבים", תיאר משה. "אנחנו מחכים כבר חצי שנה אבל לא רואים את האופק", סיפר בנו
למעלה מחצי שנה שחיי החקלאים ביישובי קו העימות בצפון השתנו. מרביתם פונו מבתיהם ופרנסתם נפגעה בצורה קשה. משה ועומר ויינשטיין, אב ובן שעוסקים בחקלאות שוחחו עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm וסיפרו על השפעות המלחמה המורכבת ואכזבתם מהסיוע של המדינה.