פירות

בועידת ארגון מגדלי הפירות שנערכה ב 27 בינואר 2021 זכו כמה ממגדלי הפירות בפרס יקיר הארגון על תרומתם לענף הפירות

במסגרת 'וועידת ארגון מגדלי הפירות', אותה הוביל ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר, מנכ"ל משרד החקלאות נחום איצקוביץ', ראשי ארגוני ענף החקלאות, מנהיגי ההתיישבות העובדת וחקלאים רבים מרחבי הארץ, הוענקו אותות 'יקיר ארגון מגדלי הפירות' לחקלאים וחוקרים התורמים לפיתוח ענף הפירות והחקלאות בישראל.

בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמה בכל הקשור לטיפוח וייצור זרעים איכותיים, על כך יעידו חברות הזרעים הישראליות המובילות בתחומן, כמו גם התוצרת האיכותית שמניבים זרעים אלו.

איכות ובריאות הזרעים הם הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על רמת היבול ואיכותו, על מנת לשמר את איכות זו משרד החקלאות ופיתוח הכפר יזם שינוי בחוק הזרעים ובתקנות השונות המסדירים את התחום. השינוי נועד לתקן את התקנות המיושנות אשר נחקקו לפני מספר עשורים ואינן משיגות את מטרותיהן יותר.

דני איילון: "מנגו ותותים כל השנה? בהחלט. אנחנו פסיכולוגים של צמחים, פירות וירקות"

מדור הכיסא הכחול עם דני איילון, יזם בתחום האגרוטק והפודטק

על חקלאות אנכית: הגידולים יהיו זמינים כל השנה, בלי ריסוס כלל ועם הרבה יותר טריות וטעם

דני איילון, הקורונה הציבה אותנו מול חזיתות רבות, ואולי אחת המורכבות שבהן היא העתיד שלנו על הכדור הזה, שנוכח אתגרים למיניהם - כבר לא ממש מובטח כפי שהיה נהוג לחשוב.

ט"ו בשבט הוא הזדמנות להזכיר למה הם חשובים

חג האילנות,  הוא הזדמנות להאיר בזרקור את הכוח הטמון בפירות וירקות, המעניק שילוב של טעם והנאה עם יתרונות בריאותיים, לאחר שבעשור וחצי האחרונים נרשמה ירידה משמעותית בצריכתם

היום אנחנו חוגגים את ט"ו בשבט, ואנחנו מקוות שתמשיכו ליהנות ממאכליו המסורתיים של החג כל השנה. להבדיל ממאכלי חג מסורתיים אחרים, כמו סופגניות, לביבות ומצות, בט"ו בשבט אוכלים פירות מיובשים, אגוזים ושקדים - שהם בעלי איכויות תזונתיות גבוהות יותר. 

החקלאות היהודית בארץ נאלצת להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. הדבר מחייב כל אחד ואחת לחזק את ידה ולהקפיד לרכוש מתוצרתה. דעה

טוביה, חקלאי מעוטף עזה, קיבל צו מילואים לאימון בצאלים. האימון הגיע בעיתוי קשה. אומנם בסיס צאלים קרוב לביתו, אבל המורכבות הביטחונית באזור מנעה לעיתים מהחקלאים לצאת לשטח, ובכך שיבשה גם את עבודתו.

הכירו את הפירותנים: הם ניזונים מפירות חיים בלבד, ומבטיחים שאין להם שום געגוע לסטייק או לטעם של מאפה.

פירות הם חלק מכל ארוחה משפחתית או ארוחת ביניים בתפריט של אדם ממוצע, אבל אצל רובנו הם תופסים מקום של קינוח צבעוני ומתוק או משהו להשקיט בו את תחושת הרעב בין הארוחות. מתברר שיש מי שגידולי הטבע הטריים הם המרכיב העיקרי, שלא לומר הבלעדי, בתפריט היומיומי שלהם. הכירו את הפירותנים – אנשים שהחליטו להימנע מאכילת כל דבר שאינו פרי המוגש בצורה שבה גדל, ישר מהעץ, בלי תיבול ובלי להוסיף שמן. המחמירים שבהם לא אכלו כבר שנים ארוחה מבושלת ולחם, ויש מי שאפילו משתדלים להפחית בשתיית מי ברז.

מרבית יצרני הפירות המיובשים נאלצים 'לטפל' בפירות הטריים באופן מלאכותי באמצעות שימוש בטמפרטורות גבוהות ובחומרים משמרים כגון גופרית דו-חמצנית  לפי נתוני משרד החקלאות - בננה היא הפרי הפופולרי בישראל, ואחריה תפוח ותפוז

מסורת נטיעת העצים בט"ו בשבט החלה רק בסוף המאה ה-19, לאור חזונו של הרב, ההיסטוריון והמחנך זאב וולף יעבץ ששם את הדגש על חיבור לאדמה.

בשנים האחרונות נוספו לחג תכנים חדשים כמו שמירה על הטבע ואקולוגיה. לרגל מנהג נוסף, מועצת הצמחים פרסמה את הפרי הפופולרי בישראל

ט"ו בשבט, חג האילנות, אופיין כחג בו נהוג לנטוע עצים רק בסוף במאה ה-19, בעקבות יוזמה של הרב, ההיסטוריון והמחנך זאב וולף יעבץ. יעבץ, שהיה בן 42 כשעלה ארצה בשנת 1887, ניסח תכנית לימודים לתלמידי בתי הספר במושבות, ושלח אותה לברון רוטשילד.

הרב דב ליאור קובע לקראת ט"ו בשבט כי תוצרת חקלאית מחו"ל עדיף לקנות רק אם אין בנמצא תוצרת יהודית או שאיכותה ירודה מאוד.

בשיחה עם צעירי 'תורת הארץ הטובה' לקראת ט"ו בשבט אמר הרב דב ליאור כי ברכישה של פרי וירק בודאי יש להעדיף רכישה של תוצרת מחקלאים יהודיים.

במענה לשאלה מתי יש אפשרות לקנות מחו"ל או מגוי תוצרת חקלאית אמר הרב כי "אם אין בנמצא את הסוג המבוקש מתוצרת יהודית או שאיכות הפרי פחותה בהרבה אז אפשר לקנות מגוי".

מדוע החג הוא דווקא לפירות ולא לאילנות? • מתי הוא הפך לחג הנטיעות הלאומי? • ומדוע עורכים בו סדר? • כל מה שצריך לדעת על ראש השנה לאילנות

אמצע החורף מציינים בישראל ובעולם היהודי את ט"ו בשבט, כראש השנה לאילנות. רבים נוהגים לאכול מהפירות שארץ ישראל השתבחה בהם ואף לערוך סעודה מיוחדת הדומה לסעודת ליל הסדר.