פירות

הצלחה למחקר במעבדת 'חדשנות בפוסט-הרבסט' במכון המחקר מיגל  להארכת איסום הקיווי לאורך 10 חודשים! במטרה לשווקו לאורך כל השנה

שיווק הקיווי לאורך כל השנה יחל מסחרית בשנה הבאה וייתן מענה לעלייה הגבוהה ביבול 9,000 טון 20% יותר משנה שעברה

לאחר חמש שנים- הצלחה למחקר במעבדת 'חדשנות בפוסט-הרבסט' במכון המחקר מיגל, של 'החברה לפיתוח הגליל', להארכת איסום הקיווי kiwwi לאורך 10 חודשים (!) בקירור מבוקר, במטרה לשווקו לאורך השנה. כיום מקובל לאחסן את פרי הקיווי רק 6-7 חודשים מקסימום, ולאחר מכן מייבאים פרי, כולל מניו-זילנד.

איתמר לופו מנהל מעבדת "חדשנות בפוסט-הרבסט" במכון המחקר מיגל אומר: "שיווק הקיווי באופן מסחרי לאורך כל השנה, יחל בשנה הבאה, על בסיסי הטכנולוגיות ששווקו במעבדה. אנו כבר מתחילים בתכנון השיווק בשיתוף פעולה מסחרי עם בית הקירור "בראשית" בגולן, ובית הקירור "רפ-קור" בראש פינה. יש לציין כי המחקר ופיתוח הטכנולוגיה נעשו לטובת הצרכן הישראלי שיוכל לרכוש פרי מקומי משובח באיכות גבוהה ומחירים שפויים כל השנה. המחקר הינו חלק מהתפתחות תחומי הפודטק והאגרוטק באזור הגליל, למציאת פתרונות במחקרים יישומיים המתבצעים במיגל, לחיסכון במזון, והארכת חיי מדף של פירות וירקות ועוד".

המחקר מומן על ידי שולחן מגדלי הקיווי במועצת הצמחים ונערך בשיתוף פעולה עם מנהלת השולחן, אורנה סנדל ועם מגדלי הפרי שי גולני יו"ר שולחן הקיווי, עמית כהן ממטע קיבוץ מלכיה ורוני ליטבק ומתי דינור ממטע קיבוץ עמיר.

ד"ר דני גמרסני חוקר בכיר במעבדת 'חדשנות בפוסט-הרבסט', מכון המחקר מיגל, אומר כי בשנים האחרונות נערכו באזור הצפון, נטיעות רבות של מעל 500 דונם מטעי קיווי, הצפויים להגדיל משמעותית את סך היבול. לכן, להארכת משך האחסון של פרי הקיווי הישראלי חשיבות רבה:

• ויסות כמויות הפרי הישראלי שצפויות לגדול משמעותית במהלך רוב השנה
• שיווק פרי ישראלי איכותי שייתן תמורה לחקלאים והצרכנים הישראלים
• צמצום היבוא וכחלק מכך- הפחתת הזיהום הסביבתי וההתחממות הגלובלית 
•   שנגרמים עקב הובלת הפרי ממרחקים גדולים (פליטת פחמן דו-חמצני).

ד"ר גמרסני: "במחקר מצאנו שלדחיית קטיף הפרי יתרונות רבים: טעם טוב יותר, התרככות תקינה וכושר השתמרות טוב יותר באחסון. כלומר, ראוי להמתין עם קטיף הפרי עד שיגיע למצב כשמדדי ההבשלה כוללים תכולת הסוכר של לפחות 7%, חומר יבש כ-16% ותכולת החומצה נמוכה מכ-2%" אומר ד"ר גמרסני ומוסיף: "במספר מחקרים וניסויים שנערכו במעבדה לאורך שנות המחקר, במטרה להאריך את זמינות הפרי, נבחנו מספר מועדי קטיף וטיפולים שונים, החל במטע, לעיכוב הבשלת הפרי. בעונה זו הצלחנו להאריך את משך אחסון פירות הקיווי מזן 'היווארד'- למשך 10 חודשים(!) תוך שמירה על איכותם, מוצקותם וטעמם ושיעורי הפרי הסחיר היו גבוהים מאוד. עם קטיף הקיווי של הזן הבכיר 'ברונו' שהחל בסוף חודש ספטמבר, מתאפשרת כעת זמינות של פירות קיווי ישראלי לאורך כל השנה".

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל אומר כי למרות הטמפרטורות הגבוהות בקיץ האחרון, יבול הקיווי עלה השנה ויעמוד על כ-9,000 טון, עלייה של כ-20% משנה שעברה, אז עמד היבול על כ- 7,500 טון. כיום עומד היקף המטעים על כ-3,000 דונם בעיקר בגליל העליון, גליל המערבי ורמת הגולן. הקטיף מתחיל בסוף ספטמבר ונמשך עד סוף נובמבר. הפרי מיועד בעיקר לשוק המקומי והודות למחקר ופיתוח במכון המחקר מיגל להארכת חיי מדף ארוכים במיוחד, בקירור מבוקר, יתאפשר שיווק הפרי לאורך רוב חדשי השנה תוך שמירה על איכותו, מרקמו וטעמו.

שי גולני יו"ר שולחן הקיווי במועצת הצמחים אומר: "פרי הקיווי הישראלי מובחר, יפה וטעים במיוחד, בעל המרקם העדין והציבור ייהנה משפע קיווי טעים ובריא, בישראל צורכים בממוצע בשנה כ-6,000 טון קיווי, כאשר שיא צריכת הפרי הינה בעיקר בחודשי החורף. בחודשי הקיץ המאוחרים, לצרכי השלמה בביקוש, מתקיים כיום ייבוא של כ-1,000 טון קיווי. מחיר

חוקרים מצאו כי כ-56% ממיני הדקלים עלולים להיות בסכנת הכחדה - כלומר יותר מ-1,000 מינים.

החוקרים: "מדובר בנתון מדאיג מאוד, בהתחשב באינטראקציות הרבות שמתקיימות בין עצי הדקל השונים לבין יצורים חיים אחרים - מהפטריות והחרקים החיים עליהם, ליונקים והציפורים שאוכלים את הפירות שלהם ועד לבני האדם שנסמכים על מוצרי הדקל השונים"

"זה נשמע הזיה, אבל אנחנו חלוצים", מספר איתן רונן, שעזב את תעשיית ההייטק בתל אביב ועבר לחקלאות בדרום

חיים ושני לירנס עלו לארץ מפרו וארגנטינה והחליטו להביא איתם גם את בננות פלנטיין • שרון צ'רי החליט לגדל גידולים ממדינות טרופיות, והצליח להתאים אותם לאקלים של המדבר הישראלי • ראש המועצה האזורית רמת נגב: "יש לנו הזדמנות להיות בשורה בארץ ובעולם"

החשד: מדובר ברשת מבריחים שניסו להפיץ סחורה לא מפוקחת ברחבי הארץ 

כמידי שנה, במשרד החקלאות מתגברים כוחות  בשל העלייה בהברחות בתקופת החגים  • כלל הסחורה הועברה להשמדה באופן מידי נוכח חשש לבריאות הציבור

פרופ' שרוני שפיר, מומחה לדבורים, מזהיר שפתיחת שוק הדבש ליבוא תוביל לתגובת שרשרת הרסנית: גידול הדבורים יצטמצם,

ואיתו גם ההאבקה, שבלעדיה גידולים חקלאיים רבים יצטמצמו, או ייעלמו | "עדיף לשלם טיפה יותר על הדבש, מאשר על כל האוכל שאנחנו אוכלים"

רון אסקווידו למד צלילה וגם הדברה ודישון, יעקב אלקיים טייל – ואליעד ממן הפקיר את מטע התמרים שלו לציבור הרחב, ששמח להגיע לקטיף חינמי: "צריך הרבה סבלנות וגשם של אופטימי

עם סיומה של שנת התשפ"ב, שבו חקלאים רבים ברחבי הארץ אל השדות והמטעים שעזבו למשך שנה שלמה.

רון אסקווידו למד צלילה וגם הדברה ודישון, יעקב אלקיים טייל – ואליעד ממן הפקיר את מטע התמרים שלו לציבור הרחב, ששמח להגיע לקטיף חינמי: "צריך הרבה סבלנות וגשם של אופטימיות"

השר פורר ענה בשלילה לבקשתו של הרב יעקב ליצמן, לאפשר ייבוא בטטות בעקבות מחסור: "המדיניות אותה אני מתווה היא לא לייבא סחורות מרצועת עזה, מעבר לייבוא שאושר טרם כניסתי לתפקיד"

הרב יעקב ליצמן פנה לשר החקלאות עודד פורר בבקשה לאפשר ייבוא בטטות מרצועת עזה, עקב מחסור לציבור שומר השמיטה, ונענה בשלילה. הנימוק: כל עוד החיילים אורון שאול והדר גולדין, והאזרחים אברה מנגיסטו והיאשם א-סייד לא ישוחררו מהשבי וישובו לישראל, לא יאושר יבוא מרצועת עזה.  

המכס על אננס עמד על 25% מהמחיר ששילם היבואן עבור קילו פרי, המכס על אספרגוס – 75%, והמכס על פטריות – 5.45 שקל לקילו. חצי שנה אחרי שבוטלו,

לפי נתוני סטורנקסט ובדיקת ynet, נראה שהצרכן לא זכה עדיין להורדת המחירים המיוחלת - להפך. "משרד החקלאות: "מחירי השוק יתאזנו וירדו"

השנה ייקטפו מעל ל- 115 אלף טון תפוחים ו-40 אלף טון רימונים
בחגי תשרי צורכים הישראלים כ-15 אלף טון תפוחים וכ- 6,000 טון רימונים

לקראת ראש השנה תשפ"ג וחגי תשרי, מוסר ארגון מגדלי הפירות בישראל, כי זו שנה טובה מאוד למטעי הפירות, הודות לעונת החורף האחרונה אשר התאפיינה בטמפרטורות נמוכות, כמות משקעים גבוהה ושפע מנות קור.

קרן המלגות ע"ש דני ברונר ז"ל העניקה זו השנה הארבע-עשרה, מלגות לסטודנטים מצטיינים לתואר שני, העוסקים בחקר ענף המטעים, בטקס חגיגי שהתקיים במועצת הצמחים.

הקרן נוסדה על ידי משפחת ברונר מקיבוץ כברי, בסיוע תרומות מגופים חקלאיים: ארגון מגדלי הפירות בישראל, ענף הפירות במועצת הצמחים, בית האריזה 'פרי מטולה', קיבוץ כברי ומילופרי.