פירות
לאחר פעילות משותפת של כבר למעלה מחמש שנים ותהליך כניסה לשותפות שארך כשנתיים, תאגיד ‘צמח אבוקדו’ השלים לאחרונה באופן סופי את כניסתו כשותף בחברת הייצוא ‘גליל אקספורט’ בה שותפים בין השאר תאגידים נוספים כ’מילופרי’, ‘אבוקדו גל’ ו’הדרי הגליל’
על אף היותה חברה צעירה יחסית, ‘גליל אקספורט’ היא המייצאת השנייה בגודלה של תוצרת חקלאית טרייה מישראל כיום, והמובילה בתחום האבוקדו. החברה מייצגת מעל 70 מגדלים וחקלאים ברחבי הארץ. בשלב הראשוני תייצא ‘צמח אבוקדו’ מגוון פירות כאבוקדו, מנגו, קלמנטינה ‘אור’ ואשכוליות.
בצבע עז, עסיסי וטעים יותר: כך ייראה תפוח העתיד של ישראל
הכניסה של זנים מתוצרת חוץ לשוק הישראלי גברה, כששיעור הייבוא עולה על חמישית מהצריכה המקומית.
כדי לשמור על הענף, נפתח המיזם "תפוח 2030" שנועד לשפר את איכות הפרי שמגודל בארץ. הזנים החדשים כבר החלו להתאקלם, וצפויים להגיע למדפים בשנים הקרובות
5,000 דונם של מטעי רימונים נעקרו: "החקלאים בעמקים נפגעו בגלל החום"
יבול הרימון בישראל יעמוד השנה על היקף של כ-40 אלף טון בלבד בהשוואה ל-55 אלף טון אשתקד.
בין הסיבות: קיטון שווקי הייצוא, הגברת התחרות עם מדינות כמו תורכיה, מצריים וספרד והחום הקיצוני
יבול הרימון בישראל פחת השנה ויעמוד על היקף של כ-40 אלף טון בלבד בהשוואה לאשתקד, אז עמד היבול על כ-55 אלף טון. כך מסר ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות. לדבריו, הסיבה לקיטון היא מצב שווקי הייצוא, והתחרות הגוברת עם מדינות שכנות
לפני ראש השנה התקיים סיור ענף התפוח בגולן
רגע לפני ראש השנה וביזמת מועצת הצמחים ובשיתוף מכון שמיר למחקר, מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל ושה"מ במשרד החקלאות,
התקיים סיור מקצועי במטעי התפוח בגולן. בין השאר ביקרו המשתתפים, באזור דאלווה, מטע אורטל, מרום גולן וחוות פיכמן.
משרד החקלאות: ב’ימי סגר קורונה’ חקלאי ישראל ימשיכו לייצר מזון
ענבים על הגפן
Image by Pedro Figueras from Pixabay
ענפי החקלאות השונים נקבעו כ"ענפים חיוניים למשק" ויוכלו להמשיך לספק לציבור מזון טרי גם בתקופת הסגר
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, מחזק את ידי חקלאי ישראל ומאמצי משרד החקלאות לדאוג שלא יחסר מזון טרי גם התקופת הסגר
ענף החקלאות הוא "ענף חיוני" בכל יום בימות השנה, וביתר שאת ברגעי משבר, ולפיכך, כל העוסקים ביצור ואספקת מזון לאזרחי ישראל נקבעו כ"עובדים חיוניים למשק". חקלאי ישראל עושים ככל שביכולתם להמשיך לספק לאזרחי ישראל מזון כך שלא יחסרו פירות, ירקות, ביצים, חלב ובשר ברשתות השיווק ובנקודות המכירה, ועובדים בשביל לספק ביטחון מזון מסביב לשעון.
"טעים יותר מהמנגו בהודו": הפרי שמאיים על הגמוניית התפוז
מטע מנגו
Image by Bishnu Sarangi from Pixabay
ענף החקלאות הוא מהיחידים שלא נפגעו במשבר הקורונה. מגדלי המנגו בגלבוע מספרים על הפרי שהצלחתו דוחקת את פירות ההדר, גם בזכות שיטות חדשניות שמשפרות את היבול ואת הטעם
לא רק בדבש: הכל על התפוח
עץ תפוח
Image by S. Hermann & F. Richter from Pixabay
מתפוחי הבר בקירגיסטן ועד לאלפי הזנים המתורבתים כיום: איך מטפחים את הזנים הכי טעימים והכי חזקים, מהן הרכבות ואיך מתמודד עץ עם חילופי העונות. וגם: מי אמר שהתפוח הוא הפרי האסור?
התפוח הוא אחד הסמלים המרכזיים של ראש השנה, ועל פי המסורת היהודית נהוג לאחל זה לזה שנה טובה ומתוקה ולתבל את הברכה באכילת תפוח טבול בדבש. מקורו של עץ התפוח רחוק מאוד מכאן, מאזור מרכז אסיה, אך הוא טמן עד מהרה את שורשיו גם בבוסתני ארץ ישראל ובתרבות העמים המקומיים.
ארגון מגדלי הפירות בישראל: השנה עומד יבול האגס בישראל על 32 אלף טון !
"על ממשלת ישראל לחדול מייבוא פירות קיץ מחו"ל דווקא בשיא העונה כאשר היבול בארץ משובח ובתי הקירור מלאים בפירות לשיווק!"
עונת קטיף אגסים מבורכת במטעי הפרי בגליל והגולן, השנה עומד יבול האגס על 32 אלף טון!
איזה טעם יש לתמר מקראי בן 2,000?
תמרים
Image by nemo frenk from Pixabay
חוקרים במכון הערבה טעמו תמרים מעץ שנבט מזרע קדום שהתגלה במערות קומראן.
"הוא אדום ובעל טעם שמזכיר דבש", אמרה אחת החוקרות
עץ תמר שאותו החוקרים מכנים "חנה", שנבט מזרע קדום שהתגלה במערות קומראן ומתוארך למאות 1-2 לספירה, הניב כעת פירות ראשונים. אנשיי מכון הערבה ללימודי הסביבה, היו הראשונים מזה 2,000 שנה, לקטוף ולטעום את פרי התמר המקראי.
קיפאון בשווי התוצרת, קריסה בפריון: כך הטכנולוגיה יכולה לאושש את החקלאות בישראל
מטע תפוחים בישראל
Image by Gary Fisher from Pixabay
ידיים עובדות - "אאוט". חדשנות טכנולוגית - "אין"
דוח חדש של מכון יסודות קובע: הדרך להתמודד עם הקיפאון בענף החקלאות ולשפר את הפריון הנמוך עוברת בחדשנות ובמחקר ופיתוח, כחלק מתוכנית לאומית
איך מחברים את תעשיית הסטארט-אפים לענף המסורתי
ענף החקלאות, שהובל על ידי ההתיישבות העובדת והיה סמל לציונות, סובל בשנים האחרונות מקיפאון ממושך. זאת בנוסף לקשיים עמם הוא מתמודד מזה עשורים, כמו שינויי אקלים, מחסור בכוח אדם ותחרות גוברת מצד חקלאים בעולם.