חקלאות

"לקט ישראל" יעניקו הלוואות בתנאים מיוחדים לחקלאים שנפגעו מהמלחמה

ארגון הצלת המזון הלאומי "לקט ישראל" ממשיך לסייע לחקלאים ובשיתוף פעולה עם "עוגן", גוף אשראי חברתי ללא מטרות רווח, יעניק הלוואות בסך של עד 300 אלף שקלים

ענף החקלאות בישראל ניצב בשנים האחרונות מול אתגרים קיומיים רבים. מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את האתגרים הקיימים ואף החריפה את חוסר היציבות של הענף. חקלאים רבים באזור העוטף, הנגב המערבי ובגבול הצפון ספגו וסופגים בימים אלו פגיעותה קשות ביותר, חלקות שלמות הלכו לאבדון עקב שריפות לשטחים רבים לא ניתן להגיע ולקטוף את היבול הפכו לשטח צבאי סגור או נרמסו על ידי כלים כבדים, קיים חוסר בכוח אדם ממקצועי שמקשה עוד יותר על החקלאים ועוד. 

משרד החקלאות פועל למיצוי זכויות חקלאי הצפון

לצד מוקד השירות ופניות הציבור, משרד החקלאות מספק בימים אלה מעטפת סיוע ומימוש זכויות עבור חקלאים ביישובי קו העימות בצפון בנושאי פיצויים ומסלולי פיצוי, סיוע במילוי טפסים לרשות המסים ועוד.

חקלאי הצפון מתמודדים בחודשים האחרונים עם מציאות קשה במיוחד זאת על רקע הירי המתמשך והמצב הביטחוני המורכב  בגבול הצפוני. לצד הפגיעה הקשה בשדות וחוסר היכולת לקיים עבודה רציפה, החקלאים נדרשים לעסוק בעל כורחם גם בנושאים בירוקרטיים מורכבים, ולעתים, הם כלל לא מודעים לזכויות המגיעות להם מתוקף החוק ולדרכים בהן הם יכולים לממש אותן. 

בהחלטת ועדת מנכ"לים: מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000

מדובר במכסה תקדימית בהיקפה בחקלאות. בהתאם, הודיע שר החקלאות, ח״כ אבי דיכטר, על ביטול מודל הקיצוץ בחלוקת היתרים להעסקת עובדים זרים כפי שהיה נהוג עד כה בשל מגבלת העובדים

רובוט שקוטף עגבניות ורחפן הקוטף פירות: הפיתוחים הישראליים למחסור בכוח עבודה חקלאי

רובוט הקוטף עגבניות ורחפן היודע להבחין אם הפרי בשל ולקטוף אותו בצורה אוטונומית. פיתוחים ישראליים מנסים לפתור את אתגר העבודה החקלאי

תעשיית האגרוטק בישראל מנסה כל הזמן ליצור חידושים שיפתרו אתגרים שונים בענף החקלאות, כאשר אחד המוכרים בהם הוא ידיים עובדות. מאז ה-7 באוקטובר, ישראליים רבים התנדבו לעזור בקטיף של פירות וירקות באזורים שונים בארץ. מספר פיתוחים של חברות אשר הוקמו על-ידי בוגרי הטכניון באו לפתור בדיוק את הבעיה הזאת.

בין הפסדי ענק לחשש ביטחוני: "הבריחה הכי טובה זו עשייה, בטח בחקלאות"

הירי הבלתי פוסק, האובדן שחוו, המדינה שנטשה, הפרנסה שנחרבה. שום דבר לא יגרום להם לזוז ממשמרתם ברפתות, בלולים, במטעי הבננות, בחממות העגבניות.

ערב חג השבועות יצא דרור פויר אל מסע לאורך גבולות העוטף וצפון הארץ, מכפר עזה ועד מושב מרגליות. שיחות כואבות עם לוחמי האדמה האחרונים

אוחזים בשורש: חקלאי העוטף מנסים להציל את מפעל חייהם

לרגל חג שבועות, הוא חג הקציר, יצאנו למסע אל חקלאי עוטף עזה, שמספרים על הפגיעה הקשה בפרנסתם מאז ה־7 באוקטובר

על ההתמודדות עם בריחתם של הפועלים הזרים ועל היעדר הגישה לשדות

בארץ מפונה המונח "התלם האחרון" מקבל לפתע משמעות חריפה. הרעיון שלפיו שדה הופך לתוואי גבול החל כבר לפני יותר ממאה שנה, כשהחלוץ והמנהיג הציוני יוסף טרומפלדור אמר: "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו", ובישראל של שנת 2024 נדמה שאין תיאור מדויק מכך.

במקרה הטוב אנחנו בפני משבר של 5-6 שנים

דוד ביטן

דוד ביטן

צילום: קובי--גדעון-לע"מ

ח"כ אלון שוסטר בדיון על מצב החקלאות בצפון: "במקרה הטוב אנחנו בפני משבר של 5-6 שנים" – היו"ר ביטן: נקיים דיון מיוחד שיבחן דרכים להחזרת המצב לקדמותו והשקעות בפיתוח החקלאות

נשיא ארגון המגזר העסקי: הנזקים לחקלאים נאמדים בקרוב למיליארד שקל; רשות המסים: שילמנו מקדמות של כחצי מיליארד

חקלאים בעוטף חוששים להישאר ללא פיצויים

מהנזקים לאדמה בעקבות המלחמה

חקלאים בעלי שטחים שנמצאים על סף הגבול של 7 הקילומטרים מגבול רצועת עזה ,המאפשר קבלת פיצוי ממנהלת תקומה, חוששים שלא יקבלו פיצויים, או שפיצויים עבורם יובילו לקיזוז מהאחרים | יו"ר ועדת המעקב למנהלת תקומה, ח"כ אלון שוסטר: "המדינה צריכה להקים מערך דומה גם עבור חקלאי הצפון"

חשש בקרב חקלאי העוטף: מושבים וקיבוצים הצמודים לגבול שלפיו נקבע מתווה הפיצויים ימצאו את עצמם מחוץ למערך הפיצויים, אך במידה ויכללו – התקציב שיקבלו ייגרע מהתקציבים של שאר היישובים.

חקלאים בצפון דורשים פיצוי על שימוש הצבא באדמותיהם

בתחילת המלחמה עלו ג'יפים צבאיים וכלים כבדים לשטח בצפון שבו גידל חיים גמליאל דלעת וחציר.

מאז הוא וחקלאים נוספים שאדמותיהם הוכשרו לטובת צורכי צה"ל לא עובדים. השטחים הושבו הרוסים ולא ניתנים לשימוש – והבעלים שלהם נותרו ללא פרנסה וללא פיצוי. משרד הביטחון: "הנושא בבדיקה"

בתחילת חודש אוקטובר, עם פרוץ המלחמה, הכשירו בצה"ל שטחים חקלאיים ברחבי הצפון לצורך שימושים צבאיים, אך לא דאגו לפצות עד כה כמה מהחקלאים ששדותיהם נלקחו מהם. חודשים אחרי, אלה מבקשים פתרונות מהמדינה כדי שיוכלו סוף-סוף לשוב ולהתפרנס מעבודת האדמה.