ההכרזה על שנת בצורת: "הצו הגיע באיחור והוא אינו משקף את המציאות הקשה"

שנת 2024 הוכרזה אתמול כשנת בצורת לאור כמות המשקעים הנמוכה וגלי החום הקשים.

חקלאים רבים, שיקבלו כעת פיצוי מהמדינה, נושמים מעט לרווחה, אבל את חקלאי הצפון הבשורה לא משמחת: שם משפיעה הבצורת בעיקר בחודשי הקיץ שאינם כלולים בצו, ובשדות עדיין מלקקים את הפצעים מנזקי המלחמה

חקלאים רבים יכולים לנשום נשימה אחת לרווחה, אחרי תקופה לא קלה של מלחמה ויובש: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם סוף-סוף על צו המכריז על השנה הנוכחית כשנת בצורת, מה שיאפשר פיצוי לחקלאים רבים. מדובר בבשורה חשובה. חקלאי הצפון, עם זאת, עדיין נמצאים בבעיה. השר חתם על הצו כמה שעות לאחר פרסום הכתבה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet על המצב הקשה של החקלאות והנחלים בצפון.

השר סמוטריץ' חתם על צו הבצורת לשנת 2024 לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים. הצו נחתם בשיתוף פעולה בין משרדי האוצר והחקלאות וביטחון המזון. מטרת הצו מתמקדת בפיצוי מגדלי חקלאות-בעל על הגידולים שנפגעו בשנה החולפת. בשנים קודמות היו גם מקרים שבהם גררו את החתימה על הצו עד סוף הקיץ.

על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת. הצו חל על גידולים שנפגעו בחורף האחרון, ובהם חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, קינואה, חמצה (הצמח שממנו גדל החומוס) ועוד.

חקלאים רבים ברחבי הארץ נפגעו קשות מהבצורת, הקשה ביותר ב-100 שנים האחרונות, בין השאר בעוטף עזה ובנגב. שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, אמר כי "זהו צעד חשוב שמביע מחויבות אמיתית לחקלאות הישראלית".

מה בעצם אומרת החתימה על הצו? "צו הבצורת מוחל כל שנה שבה יש מיעוט גשמים הפוגע בגידולי הפלחה. מדובר באזור מוגדר", הסביר ירון גרימברג, מנהל גד"ש (גידולי שדה) נגב, הכולל את כל הגד"שים בנגב המערבי. "שר החקלאות אישר ולאחר מכן שר האוצר. מדובר בנוהל רגיל. מה ששונה השנה הוא שהגדילו את טווח הבצורת לפי המלצת ועדת הבצורת לאזורים נוספים בארץ. צו הבצורת הוא מנגנון כלכלי שמיושם על ידי קרן הפיצויים (מס רכוש), ונותן מענה לגידולי פלחה שנפגעו ממיעוט גשמים. הפיצויים מאפשרים לחקלאים את הביטחון שלפחות את הוצאות הייצור לא יפסידו. כך, החקלאים יודעים שגם בשנה גרועה יחזירו להם את ההוצאות, כך יהיה את הביטחון הכלכלי והחקלאים ימשיכו לשמור על קרקעות המדינה ועל ערכי ציונות והתיישבות חשובים".

לדברי גרימברג, "בצפון אנחנו באירוע אחר". שם גידולי השדה יובשו על ידי החקלאים עצמם. כ-30 אלף דונם גד"ש יובשו כדי שהחקלאים יוכלו לשמור על הפרדסים והמטעים. בגליל העליון ובצפון הגולן אספקת המים לחקלאות מתבססת בעיקר על זרימת נחלים.