פירות

אספקת בננות לארה"ב ממדינות שתמיד סיפקו ממשיכה להיות מצומצמת

אנדי תומס-סטיבלט מחברת "קודויאק" מעריך ש15-20%

מהאספקה השבועית בארה"ב, שובשה עקב ירידה בגידולים בהונדורס וגואטמלה בעקבות סערות ההוריקן "אטה" ו"לוטה" שפגעו באזור הזה בנובמבר האחרון.

חברות האספקה הגדולות מצאו אזורים אחרים שמהם אפשר להשיג פירות אבל העלויות שלהן עלו ובעקבות זה גם נראו שינויים משמעותיים במחירים במשך השנה, כך לדברי

אספקת בננות לארה"ב ממדינות שתמיד סיפקו ממשיכה להיות מצומצמת

לאורך המאה העשרים היה גידול עצום בתוצרת חקלאית בעיקר בעקבות "המהפכה הירוקה" שמימשה הבטחות והגדילה את ייצור המזון ואת הבטחון התזונתי. לפחות בחלקים גדולים של העולם. בד-בבד גבתה המהפכה החקלאית מחיר גבוה מהכדור. כעת הזמן לשנות את הגישה

כדי למנוע התדרדרות מצב הקרקעות והסביבה הטבעית יש צורך דחוף בהתמקדות בפיתוח חקלאות שתביא לעליה ביבולים ללא תרומה להתחממות וללא פגיעה בסביבה, שיטות עיבוד וגידול שיוגדרו כחקלאות-מתחדשת (regenerating agriculture).

לאחר פתיחת חדרי הכושר והישראלים נוהרים בהמוניהם לחזור לשגרת בריאות וספורט חשוב יותר מתמיד לדעת מה כדאי לאכול לפני ואחרי אימון

מאמני כושר ותזונאים רבים ממליצים על אכילת בננה כחלק משגרת התזונה והבריאות היומיומית שלהם. הבננה הממוצעת תהיה כ150 גרם ותכיל בתוכה  כ-100 קלוריות.

הבננה היא מקור מצויין לאשלגן ומגנזיום אשר מסייע לגוף להוריד את רמות לחץ הדם. מומלץ לאכול בננה כחצי שעה לפני תחילת אימון, מכיוון שהבננה היא מעין פצצת אנרגיה. עם זאת חשוב להקפיד לא לאכול בסמיכות קרובה מדי לתחילת האימון בכדי למנוע תחושת נפיחות.

בישראל הולכים לאיבוד מדי שנה כ-2.5 מליון טון של מזון, לנתון זה השפעה סביבתית קשה ועלות כלכלית של מליארדים. בדקנו אילו פתרונות כבר מיושמים בארץ ובעולם, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את בזבוז המזון ברמה הביתית

בסוף השבוע האחרון צוין בארץ ובעולם יום צמצום בזבוז המזון (12 במרץ);

על פי דו"ח אבדן מזון והצלת מזון בישראל, של עמותת לקט בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, אשר פורסם באוקטובר 2020 (אך מתייחס לשנת 2019), 2.5 מיליון טון מזון ששווים 20.3 מיליארד ש"ח, הולכים לאיבוד בישראל בשנה. העלות הסביבתית של בזבוז מזון היא 3.2 מיליארד ש"ח נוספים.

בארגון לקט ישראל מצילים מזון טוב שאמור להיזרק ומחלקים אותו לנזקקים. כמויות מזון ממלונות, אולמות אירועים, מטעי פרי, "עשרים אלף טון פירות שאנחנו מצליחים לחלק במשך השנה". הקורונה פגעה השנה הרבה יותר. ראיון באולפן

לקט ישראל הוקמה לפני שמונה עשרה שנה על ידי גוזף גיטלר, היא שמה לעצמה מטרה להציל מזון ולחלק לנזקקים. ידידיה רוזנברג, מנהל מטה עמותת פירות וירקות, נמצא באולפן סרוגים להסביר מה זה נקרא להציל מזון.

אנחנו יודעים מה לא כדאי לאכול כדי להימנע מריח גוף לא נעים. אבל האם אתם יודעים מה כן כדאי לאכול כדי להריח טוב יותר? למדע יש תשובה מעניינת

אף אחד לא אוהב להריח רע. רובנו נעשה הכל כדי לוודא שריח הגוף שלנו נעים; נשים דאודורנט, נתבשם היטב וחלקנו אף נצטייד בדאודורנט בתיק כדי לחדש במהלך היום, רק שלא יקרה מצב שחלילה אנחנו מסריחים מזיעה. 

אבל האם ידעתם שיש דבר נוסף שאתם יכולים לעשות כדי לשפר את ריח הגוף שלכם, שבכלל קשור לתזונה שלכם?

שאול שלח מונה לתפקיד ניהול מגדלת הפירות והירקות בחודש יוני - בעיצומה של המגפה וקרבות השליטה אצל בעלת השליטה דסק"ש;

בראיון לכלכליסט משוחח על הקשיים שבגידול המקומי ומציע תוכנית התרחבות:

"מטרתנו היא למצוא מגדל בחו"ל - החקלאות המקומית מגבילה אותנו בכמויות שנרצה לגדל"; מניית מהדרין ללא שינוי ב-2021

קרבות השליטה בדיסקונט השקעות הצליחו להשכיח את אחת מאחזקות החברה, מגדלת הפירות והירקות 'מהדרין', שמינתה מנכ"ל חדש ביוני האחרון – שאול שלח. בראיון לכלכליסט מסמן שלח תוכנית התרחבות של החברה, שכוללת ניעור אבק מהתדמית המנומנמת של החברה החקלאית.

מכתבו של אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל לג"ב ענסל משש, ראש מנהל שירות למעסקים ברשות האוכלוסין וההגירה.

המכתב (המצורף) נוגע בשתי נושאים המהוים הקלה בהעסקת עובדים זרים, העסקה שנפגע עקב הקורונה.

שלום רב,

לצורך חקר מגמות המסחר בתוצרת צמחית טרייה בישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לאסוף מידע על שיעור המעבר לשיווק ישיר במכירות מקוונות. מידע זה יסייע לנו בגיבוש מדיניות המשרד בתחום.

נודה על סיוע בהפצת הסקר למגדלים\ות של תוצרת צמחית טרייה.

קישור לסקר – https://survey.gov.il/B2C

תודה רבה,

בברכה,

שחר לבנה

החטיבה למחקר, כלכלה ואססטרטגיה

בתאריך 8/2/2021 פורסם עדכון מדד לסכומים המותרים לניכוי מעובדים זרים
בחקלאות, לפי תקנות עובדים זרים )שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים(,
תש"ס- 2000 .
להלן הסכומים המעודכנים:
סכום מרבי לניכוי בעד מגורים - 240.22 ש"ח )תקנה 2 )ג(.
סכום מרבי לניכוי בעד הוצאות נלוות - 307.06 ש"ח )תקנה 3 )ג(.
סה"כ - 547.28 ש"ח