פירות

בתצוגה שנערכה בחוות המחקר של מו''פ צפון, הוצגו בפני חוקרים ומגדלים זני דובדבן חדשים שניטעו בשנת 2016. איקלומם בישראל יצור יתרון כלכלי ושיווקי לחקלאים בשווקים בארץ ובחו''ל ועונת גידול ארוכה יותר לצרכנים

חמישה-עשר זני דובדבן חדשים, משובחים, מתוקים, מוצקים וטעימים, בעלי צורה ייחודית וחיי מדף ארוכים - נחשפו בפני חוקרים ומגדלים בתצוגה שהתקיימה ב'חוות מתתיהו' בגליל ובבית הקירור 'בראשית' בגולן ע''י מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, משרד החקלאות וענף הפירות במועצת הצמחים.

לגדל תולעים ולהישאר בחיים: ולרי לייבוביץ' מגדל במושב קדש ברנע ברמת נגב תולעים שיוצרות הומוס - מחומרי טיוב הקרקע הטובים בעולם החקלאות.

"תולעים הן יצורים שעושים רק טוב לעולם", אומר הפנסיונר של שב"ס, ומספר איך הקים עסק משגשג מתחביב ייחודי

uלרי לייבוביץ' (52) מגדל תולעים. כן, תולעים. מדי שנה מפרקות התולעים בחווה שלו בקדש ברנע ברמת נגב כ-100 קוב זבל פירות וירקות נרקבים והופכות אותם לכ-50 קוב הומוס – 'קומפוסט תולעים', שנחשב למטייב קרקע מהטובים בעולם לחקלאות ולגינון.

אני רואה את פעולותיה המקצועיות של מועצת הצמחים כחשובות ביותר לקידומם ופיתוחם של הענפים. כל הפעילויות הללו של ענף הפירות דוגמת מידע על תנאי השווקים, תגבור הדרכה, מחקרים לטיפוח זנים חדשים, התמודדות מתמשכת נחושה ויקרה עם מחלות ומזיקים, הוצאות כבדות באקלום זנים חדשים, סיוע בהדברה אזורית מרוכזת לאבטחת היצוא, הרחבת הביקוש בשווקי היצוא ובשוק המקומי, מחקרים לשיפור טכנולוגים לייעול היצור, הגברת היבולים, הורדת העלויות וכו'.

 
כל אלו הן משימות שבסופו של דבר מועילות למגדל ולצרכן כאחת, תוך אספקת פירות במגוון, באיכות ובשפע לאורך כל עונות השנה.

בפירות וירקות מקומיים לשנת 2021: 92.4% מהדגימות עומדות בתקן

נמשכת מגמת העלייה באחוז הבדיקות העומדות בתקן: מעל למחצית מהדגימות של תוצרת ישראלית מקומית נמצאו ללא שאריות כלל של חומרי הדברה (51.1%)! השנה הבדיקה כללה כ-1,500 דגימות בהן 70 גידולים שונים משדות חקלאיים ומבתי אריזה מתוצרת מקומית

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל בכל המישורים על מנת לספק מזון בטוח ובריא לתושבי מדינת ישראל. המשרד ימשיך להפעיל מנגנונים רבים של בקרה על התוצרת החקלאית, למען שמירה על תוצרת ישראלית איכותית".

לראשונה: שר החקלאות, עודד פורר, מקדם תכנית ארוכת טווח לקליטת צעירים לעבודה בענף החקלאות בהיקף של 18 מיליון ₪

התכנית תתפרס על פני שלוש שנים, בתקציב מוכפל, העומד על 18 מיליון ₪ • המהלך היוצא דופן, שעתיד לשריין מראש את התמיכה לשלוש השנים הקרובות, ידרבן עמותות וארגונים רבים יותר לפעול לקידום הנושא ולהגדיל את פעילותם בשטח • המטרה: להצעיר את ענף החקלאות לטובת חיזוק דור המשך בענף • הדגש: חיזוק אזורי עדיפות לאומית וסיוע לחקלאים

תחרות צילומים מיוחדת של עובדי האדמה ברחבי המדינה הנציחה את האנשים שעומדים בחזית החקלאית של ישראל.

הם פועלים בתנאים כמעט בלתי אפשריים, אך מספקים לכולנו תוצרת טרייה, כחול-לבן. לקראת ההודעה על התמונות המנצחות שיוכרזו בערב חג השבועות, הנה טעימה ממה שתפסו המצלמות

המגדלים המקומיים נמצאים בצומת דרכים לאור הרפורמה הצפויה בענף,

אך למרות זאת, ישנן משפחות שבהן ילדי החקלאים לא נרתעים והעדיפו את העבודה הקשה, ולפעמים הלא מתגמלת, על פני משכורות יפות, למשל בהייטק. ארבעה סיפורים באולפן ynet על ארבע משפחות והדור הממשיך שלהן

הוא דור שלישי בחקלאות ודור שני בכפר מעש. עם עשרות שנות חקלאות, 15 דונם תות, 7,000 תרנגולות מטילות ועוד עשרה דונם פרדס, שלמה עצמוני נהנה מעבודתו אבל כועס על שר החקלאות. ראיון חג 

שלמה עצמוני אומר שהחקלאים מצויים בימים אלה במאבק הישרדות. הסיבה היא הרפורמה עליה הכריז בשנה האחרונה משרד החקלאות במטרה להפחית את יוקר המחיה, תוך מתן הקלות בהליכים ליבוא ירקות ופירות – וזאת לצד רפורמה גם בענף ההטלה, שאמורה לסייע לרווחת התרנגולות המטילות.

משעות הבוקר התקבלו בחדר המצב של  קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, כ- 150 הודעות על נזקים ועדיין ממשיכים להגיע דיווחים על נזקים

על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הסערה גרמה לנשר פרי רב מאד באלפי דונמים ולשבירה ועקירה של ענפים ועצים. הפירות העיקריים שנפגעו: אבוקדו משמש, שקד, שזיף ופרי הדר

בעמק החולה נרשמה פגיעה בשטחים רבים  של ירקות שניזוקו גם כן מהסערה: תירס, עגבניות לתעשייה ואפונה וכן פגיעה בפרי הדר.

בעמק הירדן נפגעו גם בתי רשת המשמשים להגנה על הגידולים.

ענף התמרים, אחד המצליחים בחקלאות הישראלית בנשים האחרונות, נמצא על סף משבר: הקורונה עיכבה פתיחה של שווקים חדשים, הטורקים העלו את המכס ולפחות לפי טענת המגדלים, משרד החקלאות לא מסייע מספיק. איך הפך הפרי המתוק למריר כל כך?