נזקי טבע

מ״תוכי-ים״ שמקננים בחוף האנגלי לצעידת הפינגווינים באנטארקטיקה, קופים בצמרות עצים באמזון ועוד מינים של חיות, עופות וצמחים שהמאחד ביניהם הוא הסכנה להמשך קיומם והישרדותם בעולם מתחמם. ארגון WWF מציין סכנה קיומית עבור 12 מינים ידועים מוכרים ואהובים על-ידי הקהל הרחב

עקב חורף עם טמפרטורות גבוהות במיוחד וחוסר במנות קור צפויה ירידה של כ- 40% ביבול פירות הקיץ/ החקלאים: "על המדינה להבין כי עליה לתמוך בחקלאות ולהיערך לאירועי מזג אוויר קיצון"

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מסביר כי החורף האחרון אופיין בטמפרטורות גבוהות וכמות משקעים ממוצעת, עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור • היעדר התנאים האלה, ההכרחיים לעצי פרי, עלול להוביל למחסור חמור בקיץ

החקלאים מתריאים על מחסור חמור בפירות הקיץ. ארגון מגדלי הפירות מוסר ש"עקב חורף עם טמפרטורות גבוהות במיוחד וחוסר במנות קור צפויה ירידה של 40% לפחות ביבול פירות הקיץ. המחסור בדובדבן קיצוני ביותר כרגע מדובר כל יבול של כ-1,000 טון לעומת כ-2,500 טון בשנה שעברה".

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מסביר כי החורף האחרון אופיין בטמפרטורות גבוהות וכמות משקעים ממוצעת

עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור (כלומר מזג אוויר קר של אפס עד 7 מעלות) ההכרחיות לעצי פרי

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מסכמת את נזקי מזג האוויר לחקלאות בחורף האחרון: תפצה את החקלאים בסכום שזינק בשיעור של כ-30% לעומת החורף הקודם, ישולם פיצוי של 60 מיליון שקל בשל חוסר יבול

נראה כי אין עוד צורך להוכיח את תופעת ההתחממות הגלובאלית, אולם נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, המתפרסמים היום מדגישים שוב את הנזקים הגדולים הנגרמים לחקלאים כתוצאה מכך. מסיכום הנתונים עולה כי קנט תפצה חקלאים בכ-130 מיליון שקל בעקבות נזקי מזג האוויר בחורף האחרון (דצמבר 2020-אפריל 2021), זינוק של כ-30% לעומת החורף הקודם, בו פיצתה קנט את המגדלים בכ-102 מיליון שקל.

כבר כמה חודשים שתושבי באר טוביה סובלים מריחות עזים של צואת פרות.

כעת, מסתבר כי מקור הריח הוא מצבור עצום של צואת פרות וגופות גרוסות של עופות המצוי ממש בסמוך לרחוב הפרדסים שליד למועצה. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה יש לפנות זבל זה לאתרי קומפוסט שם יטופל על פי חוק ועל פי הנהלים המחייבים.

פרטים של ארבה תועדו באילת ובכמה מקומות בערבה. גם באזור המרכז דווח על כמה בודדים. בינתיים, ירדן ולבנון מתמודדות עם מכת ארבה

בימים האחרונים נצפה ארבה בכמה מקומות בערבה ובאזור ים המלח והיום (שבת) תועדו כמה פרטים באילת. כמה פרטים בודדים הגיעו גם למרכז הארץ, בין היתר לתל אביב. תושבים בעפולה דיווחו גם הם כי ראו ארבה.

משרד החקלאות: בשלב זה המספרים לא מטרידים. אנו ערוכים ועוקבים כל העת

במסגרת ההיערכות לאפשרות כניסתם של נחילי הארבה לשטחי ישראל משרד החקלאות פרס צוותי פעולה ברחבי הדרום, מאילת ועד הנגב והערבה, שמשמשים כ"סיירת שטח" לניטור הארבה והטיפול בו

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "לפני מספר ימים סיירתי בחבל איילות ובערבה התיכונה ועמדתי מקרוב אחר מהלכי הניטור של נחיתת הארבה בארץ. השתכנעתי שכוחותינו המקצועיים, במשרד החקלאות ובמועצות האזוריות, ערוכים היטב למתן מענה שתואם את חומרת האתגר שיתהווה"

באזור הערבה סיפרו כי להקות ארבה הגיעו בימים האחרונים לכמה אזורים. ראש המועצה חבל אילות סיפר: "אחרי ארבע שעות כמו שהוא בא כך הוא הלך"

הארבה חצה את הגבול: להקות ארבה פשטו בסוף השבוע על אזור הערבה ואילת, כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים, נישאים על כנפי רוחות מזרחיות. אזרחים דיווחו על תצפיות בודדות גם בתל אביב ואפילו בעפולה. מדובר בארבה שהגיע מסעודיה ומירד

בימים האחרונים הגיעו עוד ועוד להקות ארבה לערבה ולנגב. הארבה שמגיע לישראל הוא בוגר, ופוטנציאל הנזק שלו קטן יחסית. זאת, בניגוד למצב בירדן ובלבנון, שם הגיעו נחילי ארבה שגורמים לנזקים לחקלאות.

הציבור הישראלי אמנם נהנה מהשלג שכיסה לפני כשבועיים את הרי המרכז, הצפון וירושלים,

אולם למעלה מ-500 מקרי נזק דווחו על ידי חקלאים בעקבות הסערה שפקדה את ישראל. הסופה, שהתרחשה בימים רביעי וחמישי וכללה משבי רוח חזקים, מטחי ברד וגשמים עזים הביאה עימה גם נזקים גדולים לחקלאות.