נזקי טבע

כבר כמה חודשים שתושבי באר טוביה סובלים מריחות עזים של צואת פרות.

כעת, מסתבר כי מקור הריח הוא מצבור עצום של צואת פרות וגופות גרוסות של עופות המצוי ממש בסמוך לרחוב הפרדסים שליד למועצה. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה יש לפנות זבל זה לאתרי קומפוסט שם יטופל על פי חוק ועל פי הנהלים המחייבים.

פרטים של ארבה תועדו באילת ובכמה מקומות בערבה. גם באזור המרכז דווח על כמה בודדים. בינתיים, ירדן ולבנון מתמודדות עם מכת ארבה

בימים האחרונים נצפה ארבה בכמה מקומות בערבה ובאזור ים המלח והיום (שבת) תועדו כמה פרטים באילת. כמה פרטים בודדים הגיעו גם למרכז הארץ, בין היתר לתל אביב. תושבים בעפולה דיווחו גם הם כי ראו ארבה.

משרד החקלאות: בשלב זה המספרים לא מטרידים. אנו ערוכים ועוקבים כל העת

במסגרת ההיערכות לאפשרות כניסתם של נחילי הארבה לשטחי ישראל משרד החקלאות פרס צוותי פעולה ברחבי הדרום, מאילת ועד הנגב והערבה, שמשמשים כ"סיירת שטח" לניטור הארבה והטיפול בו

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "לפני מספר ימים סיירתי בחבל איילות ובערבה התיכונה ועמדתי מקרוב אחר מהלכי הניטור של נחיתת הארבה בארץ. השתכנעתי שכוחותינו המקצועיים, במשרד החקלאות ובמועצות האזוריות, ערוכים היטב למתן מענה שתואם את חומרת האתגר שיתהווה"

באזור הערבה סיפרו כי להקות ארבה הגיעו בימים האחרונים לכמה אזורים. ראש המועצה חבל אילות סיפר: "אחרי ארבע שעות כמו שהוא בא כך הוא הלך"

הארבה חצה את הגבול: להקות ארבה פשטו בסוף השבוע על אזור הערבה ואילת, כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים, נישאים על כנפי רוחות מזרחיות. אזרחים דיווחו על תצפיות בודדות גם בתל אביב ואפילו בעפולה. מדובר בארבה שהגיע מסעודיה ומירד

בימים האחרונים הגיעו עוד ועוד להקות ארבה לערבה ולנגב. הארבה שמגיע לישראל הוא בוגר, ופוטנציאל הנזק שלו קטן יחסית. זאת, בניגוד למצב בירדן ובלבנון, שם הגיעו נחילי ארבה שגורמים לנזקים לחקלאות.

הציבור הישראלי אמנם נהנה מהשלג שכיסה לפני כשבועיים את הרי המרכז, הצפון וירושלים,

אולם למעלה מ-500 מקרי נזק דווחו על ידי חקלאים בעקבות הסערה שפקדה את ישראל. הסופה, שהתרחשה בימים רביעי וחמישי וכללה משבי רוח חזקים, מטחי ברד וגשמים עזים הביאה עימה גם נזקים גדולים לחקלאות.

מינים פולשים עלולים לייבא לארץ גם מחלות קשות, ולהסב לכלכלה נזק של כמעט חצי מיליארד שקל בשנה

כך קובע דוח חדש של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. לפי הדוח, כדי למנוע את הנזק צריך רק 10% מהסכום הזה. הבעיה: אין תקציבים, וגם החוקים הקיימים אינם מותאמים למלחמה בתופעה

מבדיקה שנערכה לקראת ט"ו בשבט עולה כי נמשכת מגמת הפגיעה בגידולי הפירות כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. בשלוש השנים האחרונות שילמה קנט למגדלי הפירות פיצויים בגובה של כ-200 מיליון שקל בעקבות נזקי מזג האוויר

ט"ו בשבט הוא קודם כל חג הנטיעות והפירות, אבל מתברר שלעתים הגעה למטע היא לא בהכרח חגיגה.

מדבא מערכות הישראלית פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שיושבת על הענן של AWS ומסייעת לתעשיית ההדרים המקומית להדביר את זבוב הפירות הים תיכוני

זבוב הפירות הים תיכוני גורם לנזקים נרחבים לגידולי פירות חקלאיים. הוא פוגע בכ-250 סוגי יבולים ונחשב למזיק המסוכן ביותר בחלקים נרחבים בעולם. מדבא מערכות פיתחה את Agri insight – מערכת בינה מלאכותית מרחבית, שתומכת בהדברתו. החברה משתמשת לצורך כך במומחיות בניהול מידע מרחבי ובהקמת מערכות תומכות החלטה (SDSS) מבוססות אלגוריתם.

העלות משקפת את הנזק האקלימי שגורמת שרשרת האספקה של מוצרים מהחי כמו ביצים, עוף ובקר, באמצעות פליטת גזי חממה. לפי המחקר, העלויות הסביבתיות והחברתיות הללו לא משוקללות כיום במבנה העלויות של החקלאים, מה שמוביל לעיוות משמעותי בשוק

מחירי מוצרי מזון מן החי כמו ביצים, עוף ובקר, צריכים לעלות בשיעור של 146% על מנת לשקף את הנזק האקלימי שהם גורמים באמצעות פליטת גזי חממה, לאורך שרשרת האספקה שלהם – כך לפי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communications.

המחקר בחן עד כמה צריך לעלות המחיר של מוצרי מזון שונים כדי לכסות את הנזק שנגרם מגידולם, העברתם וצריכתם.

מהדו"ל הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל עולה כי ערכו של המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הוא 20.3 מיליארד שקל, המהווים כ-1.5% מהתוצר הלאומי.

בתוספת אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת סך האובדן עומד על כ-22 מיליארד שקל