נזקי טבע

השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות זיהו לאחרונה נגעים חדשים של פסילת ההדר האסייתית באזורים חדשים, ובחצרות פרטיות. החשש: התפשטות לשטחים חקלאיים. כך תזהו את המזיק

בקנט מציינים כי העלייה נובעת ממשבר האקלים, כאשר לפני עשור נאמד היקף הנזקים השנתי הממוצע ב-170 מיליון שקלים בלבד

החורף הקר בחודשי ינואר ומרץ גרם לנזקים בהיקף של כ-84 מיליון ש"ח | מנכ"ל קנט: "צריך להיערך להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, לא בטוח שבשנים הבאות נוכל לסמוך על אספקת תוצרת חקלאית מיובאת"

‏כ-88 מיליון שקלים יושקעו בשנת 2022 למימון פרויקטים של רשויות הניקוז לניהול נגר עילי, צמצום נזקי שיטפונות והצפות ושיקום נחלים

מדובר בהשקעה בהיקף חסר תקדים במסגרת נוהל תמיכה ברשויות הניקוז, המצטרפת לשורת צעדים מהעת האחרונה שמוביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בראשם החתימה על הסכם היסטורי עם משרד האוצר ורמ"י להקצאת 1.2 מיליארד ש"ח לנושא 

עיקר הנזקים - כתוצאה מהקור שפגע בירקות ובחיטה ומהרוחות שהזיקו לפירות הגדלים על עצים • שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט שתפצה את החקלאים המבוטחים: "אין אף ענף במשק, מלבד החקלאות, הנאלץ להתמודד מדי יום עם ההשלכות הכלכליות של משבר האקלים"

140 מיליון שקל, זהו הסכום בו תפצה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, את החקלאים בגלל נזקי מזג האוויר. זאת לאחר שהשלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים פגעו במהלך החורף בחקלאים וביבול. מסיכום נתוני חורף 2021-2022 (דצמבר2021 - אפריל 2022) עולה כי מדובר בעלייה של כ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ובזינוק של למעלה מ-37% ביחס לחורף 2019-2020.

"פסילת ההדר האסייתית" הוא נגע הגורם למחלת הגרינינג, מחלה בהדרים, שנחשבת למחלה המסוכנת ביותר בעולם בהדרים. הנגע אותר ב-750 דונם פרדסי עמק חפר, ועתה מפקחי המשרד יוצאים נגדו למלחמה בכדי למגרו מהמדינה

"פסילת ההדר האסייתית", או בשמה המדעי Diaphorina citri Kuwayama, מוכרת כמזיק של הדרים וכווקטור של מחלת הגרינינג -מחלת הדרים שנחשבת כמחלה ההרסנית ביותר בהדרים, ונגרמת על ידי החיידק "Candidatus Liberibacter". המחלה משמידה את העץ ומביאה למותו, כיוון שאין דרך לרפא עצים. 

מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה הזהירה מהתוכנית להגברת התחרות בחקלאות: "יבוא צמחי ללא מערכות פיקוח ובקרה ואכיפה הדוקים יאפשר באופן ודאי הכנסת מזיקים ומינים פולשים בשיעור גבוה יותר לישראל, כולל מינים לא מוכרים בישראל"

בכירה במשרד להגנת הסביבה מתריעה כי התוכנית להגברת התחרות בחקלאות, בין היתר על ידי יבוא פירות וירקות, עלולה להיות מסוכנת - בין היתר בשל חשש מכניסת מינים פולשים לישראל.

במרום גולן נמדדו הלילה מינוס 4.4 מעלות, גם בנגב ובערבה צנחו הטמפרטורות אל מתחת לאפס. עם מאווררים ומדורות: החקלאים באזורים המועדים לקרה פעלו לאורך הלילה למניעת נזק לפירות. התחזית המלאה

אחרי עוד לילה קפוא, הטמפרטורות טיפסו מעט הבוקר (יום ג') וימשיכו לעלות גם לאורך היום. בשעות הלילה צפויה להתגבר הרוח מדרום-מערב, ובהמשך יחל גשם בצפון. מחר לפנות בוקר יירד גשם גם במרכז והוא ילווה בברקים ורעמים.

מנתוני הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי זו תשלם לחקלאים פיצויים בגובה 205 מיליון שקלים רק עבור הקיץ האחרון. "עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהחורף החם יחסית שעברנו שהוביל למחסור קיצוני ביבול הפירות"

למעלה מ-200 מיליון ש”ח. זהו סכום הפיצויים ששילמה קנט בשלוש השנים האחרונות, למגדלי הירקות בלבד.

כך עולה מסיכום שערכה הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות לקראת חידוש ביטוחי הירקות לעונת 21-22. למי שאינו מודע להשלכות המעשיות של שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית

משרד החקלאות מתריע מפני אובדן הקרקע הפורייה לגידול מזון בישראל, ומקדם פרויקט לאומי של חקלאות משמרת. השיטה: מינימום עיבוד, והפריה של הקרקע

בעקבות נזקי ההתחממות הגלובלית ובשל העיבוד האינטנסיבי של הקרקע לצורך האכלת בני האדם בעולם, כמות הקרקע החקלאית על פני כדור הארץ הולכת ופוחתת.

על פי הערכות הקהילה המדעית בעולם, קצב היווצרות קרקע פורייה היכולה לשמש לגידול מזון הוא איטי פי 100 מקצב אובדנה על ידי סחף. על פי מחקרים מדעיים וגורמים רשמיים בארגון המזון והחקלאות העולמי של האו"ם, עד כה אבדו כשליש מהאדמות הפוריות ברחבי העולם.