קורונה Coved-19

קורונה Coved-19

החקלאים קורסים ובכל זאת תורמים לנזקקים

לקט ישראל

לקט ישראל

"על המדינה לפתח מנגנוני סיוע ועידוד לתרומות החקלאים, שלמרות שאינם יכולים למכור את התוצרת שלהם, בוחרים לתרום אותה לנזקקים.

בכך יתקיים למעשה מעגל של סיוע הדדי". מנכ"ל "לקט ישראל" על התרומה המשמעותית והלא מדוברת של חקלאי ישראל לקשישים ולנזקקים, בימים בהם משקיהם קורסים.

רק אתמול חגגנו את חג השבועות, חג הקציר וביכורי הפירות, החג המזוהה ביותר עם חקלאי ישראל ויבולם. השנה, לא רק בשל הריחוק החברתי הנדרש, חגגו אותו החקלאים אחרת.

"להרחיב את התמיכה": החקלאים אומדים את נזקיהם ב-60 מיליון שקל

שדה חקלאי

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, הופיע בפני ועדת הקורונה בכנסת והתריע על השמדת תוצרת חקלאית ועל אי היכולת לייצא סחורה ■ "בימים אלה יש להנהיג מדיניות שתחזק את החקלאים״

לרשימת המגזרים הנפגעים מהמשבר הצטרפו החקלאים, האומדים את נזקיהם ב-60-50 מיליון שקל. החקלאות הוחרגה מרשימת הענפים שעליהם חלות הגבלות העבודה, אבל החקלאים סובלים מירידה בביקוש לחלק מהתוצרת, ירידה ביצוא בעקבות ההגבלות על התנועה האווירית ומחסור בעובדים בחלק מהענפים.

"פעם היינו גאים בתוצרת החקלאית שלנו"

"מקסימום נאכל ארטישוקים מהגינה"

"מקסימום נאכל ארטישוקים מהגינה"

(צילום: תיקי גולן)

השף עזרא קדם ספג ביטולים של עשרות אירועים עד חודש יוני והפסיד כמעט חצי מיליון שקל, אבל הוא כבר מתכונן לקיץ, שותל עגבניות, לא מבין למה צריך לייבא שום מסין וביצים מאירופה, ונלחם להסביר שצריך לדאוג, לפני הכל, לחקלאים כי הכל מתחיל ונגמר בתוצרת חקלאית מקומית: "החקלאים הם הכי חשובים עכשיו"

אבל בין דילוג מערוגת העגבניות לערוגת השומר, קדם כבר חושב על היום שאחרי: מה יהיה אחרי שכל זה ייגמר, איך ייראה העולם הקולינרי, איך ייראה האוכל שלנו והאם נבין, סוף סוף, מה באמת חשוב כאן.

חקלאים בימי קורונה: "מספקים מזון, די ליבוא מטורקיה"

"יש מצוקה גדולה מאוד". ירון בלחסן

"יש מצוקה גדולה מאוד". ירון בלחסן

צילום: ארגון מגדלי הפירות

ברפת בקיבוץ עמיר שומרים על מרחק של שני מטרים, בקיבוץ דפנה עדיין לא פתרו את בעיית הסעת העובדים מבית ג'אן. יו"ר ארגון מגדלי הפירות: "ממשיכים לייבא בזמן שיש ירקות ותוצרת זמינה של חקלאים ישראלים"

ירון בלחסן מרמות נפתלי שבגליל העליון, חקלאי המגדל אגסים ומשמש מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אמר כי הגליל והגולן הם אסם הפירות של המדינה. הוא ציין כי התפוחים והאגסים שאנחנו רואים בשווקים הם עדיין מקטיף 2019, אולם קטיף 2020 עומד מעבר לפינה ויחל בעוד כחודש. "התחילו כבר באפרסקים המוקדמים, אבל זה עוד בשוליים. כרגע אנחנו עדיין מסתדרים, למעט בהדרים - שם זה סוף העונה", אמר.

משבר הקורונה מציף דיונים על ביטחון תזונתי של מדינת ישראל

קרדיט לתמונות:

דוברות הכנסת, עדינה ולמן

מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו: "יש מוצרים שמגדלים בארץ אך את רוב הכמות מביאים מחו"ל. להגיד סיסמה של בטחון מזון לא עוזר, יש דברים שאין מספיק בארץ וצריך לייבא."

נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: "אחת הבעיות היא העודפים שחקלאים נדרשים להשלים, יש הערכה של 60 מיליון ₪ פגיעה בענף הירקות. יבוא הוא אחד הדברים שהורגים אותנו משום שהוא משמש ככלי עבור הקמעוניים לשחק עם היצע וביקוש. יש לי המון ביקורת על התנהלות המדינה מול החקלאים. זה הזמן להוריד לחקלאים את מחירי המים ולהאריך לעוד חודש את השהיה של העובדים הפלסטינים. כמו כן, יש לבחון אפשרות להביא עובדים זרים נוספים מחו"ל". 

חקלאים הביתה: פירות, ירקות ופרחים מהמשק עד הבית

עלה הביתה: החקלאים באים

עלה הביתה: החקלאים באים

הקורונה הכתה גם בחקלאים שאיבדו באחת את הלקוח הגדול ביותר שלהם: ענף המסעדות. אבל אומרים שבכל רע יש טוב - והטוב הוא ירקות, פירות ופרחים שמגיעים עכשיו עד אלינו הביתה ללא פערי תיווך

הנחיות משרד החקלאות לזמן וירוס קורונה

וירוס הקורונה

עבודות במשקים חקלאיים ובמפעלים הקשורים בייצור מזון

העסקת עובדים זרים ועובדים משטחי הרשות הפלסטינית בחקלאות

משרד החקלאות סיכם עם משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים (המתפ״ש) על המשך העסקת פלסטינים בישראל בחקלאות ובכלל. על פי הסיכום, אושרה כניסה של כל בעלי האישור לעבודה בחקלאות, ובתנאי שהמעסיק מצא פתרון לינה לעובד למשך חודש (באחריות המעסיק). יודגש כי הכניסה התאפשרה בתנאי שנמצא הסדר לינה לתקופה הנדרשת בהתאם להנחיות משרד הבריאות. 

קול קורא לרעיונות מהציבור הרחב בנושא שיפורים והקלות רגולטוריות לאור משבר הקורונה בתחומי הפעולה של משרד החקלאות

על רקע משבר הקורונה, ממשלת ישראל כולה עושה מאמצים להקל כמה שיותר על האזרחים והעסקים ולמצוא פתרונות מתאימים למתן שירות לאור ההנחיות החלות על הציבור בעקבות המשבר.

יחידות המשרד שוקדות, יחד עם צוות הלשכה המשפטית, כל העת על בחינת הצרכים, ומציאת מענה להם על דרך שינוי בחקיקה או בנהלים, ואגף מערכות מידע של המשרד עמל על פיתוחים טכנולוגיים נוספים שנדרשים לצורך מתן פתרונות אלו.