חקלאות

החקלאות בישראל נעלמת והולכת. ערכי הציונות הבסיסיים לא תמיד עומדים בקנה אחד עם חלק מהערכים של העולם השוויוני שהמדינה כל כך רוצה להיות חלק ממנו

כבר כמה שנים טובות שט"ו בשבט, שצוין ביום חמישי האחרון, הפך לחג ירוק. חודש שבט מוקדש לאיכות הסביבה והרבה פחות לנטיעות.

זה לא במקרה. בכל מה שקשור ל"מפעל הציוני" במדינת ישראל של העשור האחרון ‑ החל מחקלאות ועד לבנייה ‑ יש הרבה יותר "מינהל תקין" ופחות מדי ציונות. מרוב בירוקרטיה כבר לא רואים את היער.

לקראת ט"ו בשבט, קורא ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל לציבור, לצרוך פירות טריים ארץ ישראליים, במקום פירות יבשים המיובאים מחו"ל. 

"ט"ו בשבט הוא חג החקלאות ותנובת האדמה. אין סיבה לציין אותו דווקא באכילת פירות יבשים מיובאים, בשעה שאפשר לחגוג עם פירות טריים מתוצרת הארץ, ליהנות מהאיכות ומשפע הערכים התזונתיים ובמקביל, לתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים, בייחוד בתקופה זו, בעיצומו של משבר הקורונה, אשר פגע גם בחקלאי ישראל" אומר בלחסן.

בחממות של אודי גרוס בעמק חפר גדלים פלאים קולינריים - נבטים עזי טעם שבועטים בחך ובלשון, ויש בהם גם עדינות מופלאה

אז בבית הספר, קטניות מונבטות על אדן החלון וברק בעיניים של המורה לטבע, שהסבירה לנו על הזרעים המורכבים מעובר, מאגר מזון וקליפות מגינות. גופי רבייה זעירים המסוגלים להמשיך להתקיים, לעיתים בתנאי אקלים קשוחים, כמו קסם רדום של מטען גנטי המחכה לנשיקת מים, שמש ואדמה שתעורר אותו, תקרא לו לממש את ייעודו במלאכת החיים - בטבע או בשדות. 

החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית ורכיב מרכזי בעוצמה המדינית של ישראל,

אך היעדר ההשקעות, העדפת היבוא, המחסור בידיים עובדות והפשיעה הגוברת מסכנים אותה

החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית ורכיב מרכזי בעוצמה המדינית של ישראל. בזכות עשורים של השקעה בחקלאות בשנותיה המוקדמות של ישראל, מדינות העולם מכירות בנו כמעצמת ידע חקלאי. את מעמדה של ישראל כמעצמה בתחום מסכנים כעת, בין היתר, היעדר ההשקעות, העדפת היבוא, פערי התיווך הפוגעים ברווחי החקלאים, המחסור בידיים עובדות והפשיעה החקלאית הגוברת. הללו הובילו לשיעור הולך ומצטמצם של חקלאים בישראל.

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, חושב שהמדינה צריכה לתמוך ישירות בחקלאות אבל באופן דיפרנציאלי, ומאשים את הקמעונאים במחיר הגבוה של ירקות ופירות. לדבריו, רק שוק סיטונאי מפוקח יסייע להוריד את מחירי התוצרת החקלאית ולהילחם ב"מונופול הרשתות"

לא מזמן פרסמנו ב"כלכליסט" שהישראלים צורכים פחות ירקות ופירות בשנים האחרונות, וזאת דווקא כאשר בעולם המודעות למזון בריא עולה. זו תוצאה של מחירים גבוהים שאוכלוסיות שלמות לא יכולות לעמוד בהם?

משרד החקלאות: בשל הקורונה היתה עלייה בכמות המתנדבים בחקלאות השנה

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "משרד החקלאות פועל נמרצות כדי למתן את המחסור בידיים עובדות בחקלאות. יש ארגוני חברה אזרחית מצוינים שמסייעים ומחברים בין עשרות אלפי מתנדבים לחקלאים הזקוקים להם, ותפקידנו במשרד החקלאות הוא לאפשר להם את התנאים המתאימים לביצוע העבודה החשובה. אני קורא לכל מי שהעבודה הפיזית, בחממות, בשדות, בטבע, במטעים, יכולה להתאים לו או לה, הצטרפו לענף החקלאות בישראל שזקוק לידיים עובדות, ובואו לייצר מזון עבור כלל אזרחי ישראל"

אוהבים לקום בבוקר לעבודות גינון ולהריח את ריחה המיוחד של האדמה הלחה?

אם אתם רוצים להפוך את האהבה למקצוע ולפתח עסק חקלאי שיתרום רבות לחברה הישראלית, יש לכם הרבה מה ללמוד. מעל לכל, אתם צריכים את עזרתו של האדם שמכיר היטב את כל סוגי הגידולים ותנאי הגידול שלכם, ויוכל לייעץ לכם לגבי הדרך הטובה ביותר לפתח עסק חקלאי. אדם זה נקרא אגרונום

מיהו בעצם אגרונום?

בשנת 2020 נרשם גידול של 8% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות, זינוק של 45% בחמש השנים האחרונות,

כך מדווחת הקרן לנזקי טבע בחקלאות, אשר שילמה בשנה החולפת פיצויים בסך של כ-300 מיליון שקל. מנכ"ל הקרן: "על המדינה להגדיל השתתפותה בפרמיות שמשלמים החקלאים לרמה הנהוגה בארה"ב ובאירופה"

בשנת 2020 הוכפל מספר דיווחי החקלאים על נזקי מזג אוויר בהשוואה ל-2019, כך מדווחת היום (ראשון) הקרן לנזקי טבע בחקלאות (קנט). כמו כן, מהדו"ח השנתי של הקרן עולה כי חל גידול של למעלה מ-8% בהיקף של נזקי מזג אוויר. הקרן שילמה השנה פיצויים לחקלאים בסך של כ-300 מיליון שקל.

יוזמה ייחודית של צמח ניסיונות וחברת שירוחן, מפגישה גמלאים מרחבי הארץ וחקלאים בעלי מטעים.

בישראל צורכים פחות ופחות ירקות ופירות, בשל ההיצע שלא גדל והמחירים שהולכים ומתייקרים.

הכדור בידיים של שר האוצר, שצריך להגדיל משמעותית את מכסות היבוא כדי להוריד את המחיר, במקביל למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים

בעוד שבועיים, עם תום השנה, יפוג תוקפן של המכסות הנוכחיות ליבוא ירקות ופירות. המכסות נקבעות על ידי שרי האוצר והחקלאות, וזו תהיה אולי הזדמנות אחרונה לשר האוצר ישראל כץ לקבוע כמה פירות וירקות, ומאיזה סוג, ניתן יהיה לייבא לארץ בשנה הקרובה. להחלטה הזו יכול להיות אפקט אדיר על הכיס של הציבור כמו גם על בריאותו, ובעיקר של השכבות החלשות.