הדו"ח השנתי של ארגון ה-OECD נותן רוח גבית לרפורמה בחקלאות

כותבי הדו"ח מציינים לטובה את ההקלות במדיניות הייבוא בישראל ואת ההיערכות לשינויי האקלים, אך גם קוראים להמשיך את המעבר לתמיכה ישירה בחקלאים, המחליפה את התמיכה העקיפה הנחשבת כמייצרת עיוותי שוק

שר החקלאות עודד פורר: "שמח על התמיכה שהביע ארגון ה-OECD ברפורמה בחקלאות אותה אני מוביל מאז כניסתי לתפקיד, מה שחוזר ומוכיח עד כמה היא מחויבת המציאות. הרפורמה מסירה חסמי שוק, מגבירה את התחרות בענפי הפירות והירקות, ולראשונה שמה דגש מיוחד על חדשנות, פיתוח טכנולוגי ומחקר. בדומה להמלצות הדו"ח, כלים אלה יאפשרו לבסס חקלאות מקומית איתנה ויצרנית, לטובת שמירה על ביטחון המזון הלאומי ולמען הפחתת יוקר המחייה"
ארגון ה- OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development), מפרסם את הדו"ח  אודות המדיניות החקלאית במדינות החברות בו, לשנת 2021. כמדי שנה בדו"ח זה נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. השנה, למדינת ישראל יש על מה להתגאות: כותבי הדו"ח מביעים שביעות רצון מהמדיניות הישראלית, מהרפורמה בחקלאות ומההיערכות המוגברת לשינויי האקלים. 
בהתאם לרוח התקופה, כותבי הדו"ח מסבירים כי לפלישה הרוסית לאוקראינה יש כבר השלכות גדולות על שווקי המזון, המספוא והדשנים. בעוד שהזמינות הכוללת של סחורות אלו נותרה מספקת בשלב זה, לפי הדו"ח, הלחימה יצרה לחצי אספקה שהביאו לעליית מחירים המאתגרת את הכלכלה העולמית כולה.  לכן מדגישים כותבי הדו"ח, כי היום יותר מתמיד, ישנה חשיבות מכרעת להובלת תהליכים לפישוט שיעורי המכס, ולצמצום תמיכות המבוססות על הגנה מכסית, שגורמות לעיוותי שוק, בייצור ובסחר, ואף עלולות להגביר את הלחץ על משאבי הטבע ובכך להאיץ את השלכות משבר האקלים. 
בתוך כך, נטען בדו"ח כי ישנה מגמה כללית בקרב המדינות המסוקרות במסגרתה נבלמו בעשור האחרון רפורמות במדיניות החקלאית, אם כי במקרה של מדינת ישראל, הכותבים מברכים ואף קוראים להמשיך ולקדם את  החלטת ממשלה 213 (מאוגוסט האחרון) בדבר הגברת התחרות בחקלאות וייעול תהליכי הרגולציה בתחום הייבוא, הידועה בכינוייה "הרפורמה בחקלאות" אותה מוביל שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר.  תהליכים מסוג זה, כך לפי ה-OECD, יכולים לצמצם את התמיכות העקיפות וההגנה המכסית, בהן עשתה שימוש מדינת ישראל עד כה, אך נחשבות למעוותות שוק. במקומן, מדינת ישראל תשקיע יותר בתמיכות ישירות, להן ערך סוציאלי גבוה עבור החקלאים, במיוחד במציאות של שינויי שוק נרחבים. 
השנה, כותבי הדו"ח שמים דגש מיוחד על פעולות וצעדים הננקטים על ידי המדינות שונות במטרה לצמצמם את השפעות משבר האקלים ולהבטיח ביטחון מזון גלובאלי, ואף מביעים שביעות רצון ממדיניות התכנון וההיערכות לשינויי האקלים של מדינת ישראל בהיבטים אלה. למעשה, משרד החקלאות הוא מבין משרדי הממשלה הראשונים בישראל, שלקח על עצמו לבצע הערכת סיכונים מפורטת להשלכות משבר האקלים, בשיתוף השירות המטאורולוגי. בתוך כך, נסקרו מגמות טמפרטורה, גשם, לחות, התאדות ועומס חום החל משנת 1950, לצד גיבוש תחזיות עתידיות על פי מודלים ארוכי טווח. בשלב זה, המשרד מבצע הערכה כמותית של ההשלכות האקלימיות בענפים חקלאיים עיקרים, כולל הערכה כלכלית של מעבר לחקלאות מותאמת-אקלים. 
עוד בעניין זה, ה-OECD קובל על כך ש-54 המדינות המכוסות בדו"ח אחראיות לכ-2/3 מסך פליטת גזי החממה החקלאית העולמית, אך רק 15 מהן קבעו סוג כלשהו של יעד הפחתה למגזר החקלאי בשטחיהן. בתוך כך, ה-OECD ממליץ על פיתוח חבילת מדיניות להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה על ידי המגזר החקלאי, לרבות אימוץ טכניקות ייצור להפחתת פליטות, שיקום אדמות והגברת תהליכי ייעור. 
בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, החקלאות אחראית על פחות מ-3% מסך הפליטות של גזי החממה (בעוד שבמדינות רבות בעולם אותו הנתון עומד על ממוצע גבוה בהרבה), שכן, חלק ממאפייניה המיוחדים של החקלאות הישראלית, כמו תזונה מפחיתת פליטות מתאן ברפת החלב, הופכים אותה כבר היום לחסכונית בפליטת גזי חממה.  יחד עם זאת, משרד החקלאות עושה מאמצים רבים כדי לצמצם גם את הרמות הנמוכות הללו. כך, בין היתר, משרדי החקלאות והגנת הסביבה עמלים בימים אלה על גיבוש תכנית להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות והמזון. בנוסף, בתחילת השנה, משרד החקלאות, משרד רה"מ  והמשרד להגנת הסביבה, אישרו את התכנית הלאומית להצללה ולקירור של המרחב העירוני, במסגרתה יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות ערים בישראל, בהשקעה הנאמדת בכ-2.25 מיליארד שקל עד שנת 2040. 
זאת ועוד, הדו"ח מציין כי בשני העשורים האחרונים, למרות התגברות השפעות משבר האקלים, חלה ירידה מתמשכת ומטרידה בממוצע ההשקעה של המדינות הנסקרות בתחומי החדשנות והתשתיות, שהינם בעלי חשיבות מיוחדת לתמיכה במערכות ייצור ואספקה שוטפת של מזון. גם בעניין זה, הרי שמדיניות משרד החקלאות עומדת בהלימה עם המלצות ה-OECD, שכן במסגרתה מקודמות השקעות במחקר ופיתוח, חדשנות בחקלאות ותמיכה ישירה בחקלאים, לרבות לרכישת ציוד מתקדם טכנולוגית. בהקשר זה, כותבי הדו"ח גם משבחים במיוחד את יכולות ניצול משאב המים בישראל, המאפשרות את קיומו של מגזר חקלאי יצרני תחת לחץ מים אינטנסיבי. 
גם בתחום התשתיות והתכנון, הרי שמשרד החקלאות הישראלי פעל בשנה האחרונה ביתר שאת, כדי להפנות תקציבים ניכרים לפעולות וצעדים מגוונים למניעת שיטפונות והצפות, ולשמירה על משאב הקרקע. רק בימים האחרונים פורסם על הגדלת שיעור התמיכה לביצוע פרויקטים לשיפור מערכות ניקוז על ידי רשויות הניקוז בישראל בכ-60% ל-88 מיליון ₪ בשנת 2022. כמו כן, המשרד חתם לאחרונה על הסכם עם משרד האוצר ורמ"י, המקצה סכום חסר תקדים של כ-1.2 מיליארד ₪ לקידום 13 פרויקטים חיוניים לתשתיות ניקוז תומכות פיתוח. בנוסף, בישראל נהוגה החל משנת 2017 מדיניות תמיכה בחקלאים הפועלים בכלים שונים לשימור משאב הקרקע באמצעות חקלאות משמרת, בהיקף שנתי של כ-14 מיליון ₪. כמו כן, מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה"מ), הפרוסים בכל הארץ, מהווים כתובת עבור חקלאים המבקשים להטמיע שיטות וטכנולוגיות מתקדמות בתחומים מגוונים, ובוודאי בתחום שימור הקרקע וביסוס עמידות לתנאי מזג אוויר קיצוניים. 
כותבי הדו"ח גם ממליצים על שיפור ערכת כלי החוסן להתמודדות עם נזקים מאירועי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע, בדגש על כיסוי ביטוחי של נזקים בקנה מידה גדול על ידי הממשלות. גם המלצה זו עומדת בקנה אחד עם מדיניות משרד החקלאות הישראלי, שפעל בשנים האחרונות כדי להגדיל את הסבסוד הממשלתי עבור פרמיות ביטוח לנזקי טבע בחקלאות, במטרה לצמצם העול הכלכלי שעל כתפי החקלאים.