ממשל ומשרד החקלאות

כתב עת למדיניות, כלכלה ושיווק

החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לינק למטה

לדברי אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל,

"חקלאות היא ענף בו המצב הרבה יותר פשוט כי החקלאות באותו קצב כל הזמן. מבחינה זו החקלאות הישראלית מספקת את כל המזון הטרי של מדינת ישראל – ירקות, פירות, ביצים, חלב ועוד".

ראשי ארגונים ציבוריים התייחסו למשבר ולדרכי היציאה ממנו בפאנל בכנס "המעסיקים נלחמים באבטלה" של כלכליסט בשיתוף נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. הם קראו לגבש תוכנית לאומית כוללת, לעודד השקעות ומעסיקים וליצור ודאות והכשרות מקצועיות. וסיכמו: "נדרשת כאן מנהיגות שלא חושבת רק על עצמה"

עד כה טרם, התבררו כל הפרטים בנוגע ל'שקיות זרעים' הללו בעולם והמניע לשליחת חבילות מהסוג הזה אינו ברור,

משרד החקלאות, כאמור, אינו מסתכן ומתריע; "אם קיבלתם חבילת זרעים מסתורית, יש לדווח ישירות אל 'אגף ההסגר בשירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות' זאת כדי להעבירם לבדיקה.

לפי התיקון לחוק, המושבים ייכללו במתווה החדש של איחודי העוסקים. מדובר בעשרות אלפי חקלאים מההתיישבות העובדת, שלא היו זכאים לפיצויים עד היום בשל היותם מועסקים במסגרת איחוד עוסקים

הישג למזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח: מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר וסמנכ"לית רשות המיסים מירי סביון, אישרו אתמול (ב') את הכללת תנועת המושבים בתוך תיקון החוק לסיוע כלכלי בעקבות נזקי הקורונה. לההחלטה תאפשר לאלפי חקלאים במושבים לקבל פיצויים שלהם לא היו זכאים עד היום, בשל היותם מועסקים במסגרת איחוד עוסקים.

בדגש על פירות וירקות הנמכרים בתפוזרת. כיום הצרכן אינו יודע אם העגבנייה שהוא קונה בסופרמרקט מקורה בישראל או בטורקיה. שר החקלאות: הישראלי צריך לדעת מהיכן התוצרת וגם לחזק את הפטריוטיות

העגבניה מטורקיה? משרד החקלאות יוזם חקיקה ממשלתית שתחייב את רשתות השיווק לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה מיובאת ומקומית, בדגש על פירות וירקות, הנמכרת בתפזורת.

כיום הצרכן אינו יודע אם העגבנייה שהוא קונה בסופרמרקט מקורה בישראל או בעזה או בטורקיה. הוא אינו יודע האם הביצים שהוא קונה במכולת הן כחול לבן או שיובאו מאוקראינה או איטליה; והתפוח והאגס מארה"ב או ספרד.

מחפשים עובדים בחקלאות? לא יודעים למי לפנות? אנחנו כאן כדי לעזור!

רקע

בשל התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל וברחבי העולם, הוטלו מגבלות שונות הן על העסקים בישראל, והן על כניסה לגבולות המדינה למי שאינם אזרחי או תושבי ישראל.

מצד אחד מועסקים רבים במשק מצאו עצמם ללא עבודה, ומצד שני, חקלאים רבים מצאו עצמם ללא כוח עבודה הנדרש להמשך הייצור החקלאי.

יחד עם לשכות התעסוקה השונות, אנחנו מציעים לקשר בין המבקשים לעבוד בחקלאות בתקופה זו, עד חזרת המשק לשגרה ובכלל.

ממחקר של מכון יסודות עולה כי צמצום החקלאות המקומית והגדלת היקף יבוא המזון פוגעים בהבטחת אספקת המזון לכלל תושבי ישראל.

לפי הדו"ח, על המדינה לגבש תוכנית אב בנושא, תוך עידוד החקלאות הישראלית. "לאספקה או להיעדר מזון השפעה מרחיקת לכת על החוסן הלאומי"

"הבטחת אספקת המזון בישראל (ביטחון המזון) אינה זוכה כיום להתייחסות ממשלתית אסטרטגית המעוגנת בהחלטות רשמיות בדרג הלאומי, וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות". כך עולה מעבודת מחקר שביצע מכון יסודות למדיניות ציבורית, גוף מחקר של קרן כצנלסון ובית ברל, תנועת המושבים והקיבוצים.

האוצר דורש להפקיד בידיו סמכויות הנוגעות לשירות להגנת הצומח במשרד החקלאות, הכולל מתן אישורי ייבוא פירות וירקות

כלכלנית חקלאות: "התרת הרסן בתחום הגנת הצומח תעמיד בסיכון את מערך החקלאות הצמחית בישראל"

חוק ההסדרים שמתגבש צפוי לעבור ללא הליך בקרה ראוי, וכולל בתוכו סכנות סביבתיות שישפיעו על כולנו.

מהן ההשלכות מאחורי הדרישה ל"הסרת חסמים" וכיצד כן אפשר לשקם את החקלאות המקומית?

חוק ההסדרים הבליח למשך חמישה ימים להערות הציבור, ומנוסח הטיוטה שפורסם נראה כי ההשלכות הסביבתיות שלו לשנים הבאות עלולות להיות משמעותיות. ב-OECD ממליצים לא לפגוע ברגולציה סביבתית, ולתכנן השקעות תקציביות בראייה של קיימות סביבתית והפיכת המשק ליציב יותר, כך שיגדל החוסן הלאומי להתמודדות עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי. חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית עלול להביא את הבשורה ההפוכה.

שר האוצר פותח את השוק לייבוא ירקות בתמורה לתמיכה ישירה במגדלים, למרות התנגדותם. בנוסף יכלול חוק ההסדרים תיקון שיפחית רגולציה על מזון רגיש

שר האוצר ישראל כץ, המעוניין לרשום על שמו הישג בדמות הורדת מחירי הפירות והירקות בישראל, מוביל מהלך לשינוי המדיניות בכל הנוגע לתמיכה בחקלאים שיוכנס לחוק ההסדרים החדש.