עם מטרות התוכנית: הגדלה משמעותי בייצור מוצרי מפתח כירקות, קטניות ודגים • הפחתת התלות בעובדים זרים ועידוד שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן • התקציב המבוקש: 5-2.5 מיליארד שקל • ראש מינהל ביטחון המזון: "אם המדינה תחליט שלא ניתן לתקצב - נהיה בבעיה קשה"
אביו של רון יהודאי שנרצח בנובה קרא לעבר המבקר במהלך הדיון: "מה שקורה כאן עלול לשבש את עבודת ועדת החקירה הממלכתית העתידית"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף היום (ראשון) את 19 הדו"חות המצויים בעבודה וקשורים למלחמה. בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת אמר כי שלח טיוטות של דו"חות אלו לתגובת הדרג המדיני, הצבא והאזרחי.
כינוס ועדת המשנה
צילום: משרד החקלאות וביטחון המזון
אריאל כהנה
צילום: אוסף משפחתי
עו״ד כהאן, בן 51, בעל תואר ראשון במשפטים ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. בתפקידו צפוי עו"ד כהאן לנהל ולתכלל את הייעוץ המשפטי ליחידות המשרד השונות, יעסוק בחקיקה שבתחום אחריותו של המשרד ובאכיפת החוקים שבתחום סמכותו של המשרד, ינהל את המחלקה המשפטית ואת מחלקת התביעות של המשרד (מחלקת תביעות פנימית, בדומה לפרקליטות).
אבי דיכטר
צילום מועצה איזורית ערבה תיכונה
ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה אירח את שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, לביקור מקיף בערבה התיכונה, על רקע אתגרי החקלאות השונים והמלחמה המתמשכת. נערכו מפגשים עם מנהלי מחלקות המועצה, מרכזי משקים וחברי הועדה החקלאית.
במהלך הביקור, השר דיכטר הציג את חזונו לעתיד החקלאות הישראלית, ושיתף בתפיסתו האסטרטגית שגובשה טרם המלחמה. השר הדגיש את חשיבות הכנת תוכנית לביטחון המזון לישראל ל-25 שנים הבאות, תוך שהוא מציין כי מדינה מתוקנת וחפצת חיים צריכה לגדל את המזון שלה בעצמה.
אבי דיכטר
צילום עמוס בן גרשום לעמ
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה חוק חדש שמטרתו להגן על אוכלוסיות הדבורים ולקדם חקלאות בת קיימא בישראל. החקיקה, שיזם שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, קובעת מסגרת מקיפה ◄החוק החדש נותן מענה לצורך להגן על הדבורים, שנמצאות בירידה בעולם, עקב גורמים כמו אובדן בתי גידול, שימוש בחומרי הדברה ושינויי אקלים. באמצעות יישום תקנות אלו, ישראל נוקטת צעד משמעותי להבטחת עתיד בר קיימא לחקלאות ולסביבה.
המשלחת התאילנדית בסיור במושב בית חלקיה
mhkuo: משרד החקלאות.
המטרה: לייצר מנגנון יציב ורציף להבאת עובדים לחקלאות ולאייש את כלל כמות ההיתרים שעומדת על 70 אלף. בפגישה סוכם על הגעה של עוד 13 אלף עובדים מתאילנד לעבודה בחקלאות המקומית
נכון להיום, בישראל ישנם מעל 42 אלף עובדים זרים אשר עובדים בחקלאות, למעלה מ-10 אלפים יותר לעומת ערב המלחמה
המשמעות: הובטח המשך קיומו של המחקר החקלאי בישראל; הקיצוץ החד בתקני כוח האדם במשרד (205 תקנים) בוטל לחלוטין ויאפשר המשך מתן שירותים חיוניים למגדלים ולציבור הרחב; תקציבי המזומן של המשרד ושל מכון וולקני תוקצבו במלואם (271 מיליון ש"ח)
