ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה חוק חדש שמטרתו להגן על אוכלוסיות הדבורים ולקדם חקלאות בת קיימא בישראל. החקיקה, שיזם שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, קובעת מסגרת מקיפה ◄החוק החדש נותן מענה לצורך להגן על הדבורים, שנמצאות בירידה בעולם, עקב גורמים כמו אובדן בתי גידול, שימוש בחומרי הדברה ושינויי אקלים. באמצעות יישום תקנות אלו, ישראל נוקטת צעד משמעותי להבטחת עתיד בר קיימא לחקלאות ולסביבה.

עם שגרירת תאילנד בישראל ומשלחת בכירים מתאילנד לפגישת עבודה במטרה לחזק את שיתוף הפעולה לקידום הבאת עובדים לישראל

‏המטרה: לייצר מנגנון יציב ורציף להבאת עובדים לחקלאות ולאייש את כלל כמות ההיתרים שעומדת על 70 אלף. בפגישה סוכם על הגעה של עוד 13 אלף עובדים מתאילנד לעבודה בחקלאות המקומית

נכון להיום, בישראל ישנם מעל 42 אלף עובדים זרים אשר עובדים בחקלאות, למעלה מ-10 אלפים יותר לעומת ערב המלחמה 

בעקבות דיונים מרתוניים עם משרד האוצר, בלם משרד החקלאות וביטחון המזון את הקיצוץ החד בתקציבו לשנת 2025

המשמעות: הובטח המשך קיומו של המחקר החקלאי בישראל; הקיצוץ החד בתקני כוח האדם במשרד (205 תקנים) בוטל לחלוטין ויאפשר המשך מתן שירותים חיוניים למגדלים ולציבור הרחב; תקציבי המזומן של המשרד ושל מכון וולקני תוקצבו במלואם (271 מיליון ש"ח)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק המים (תיקון מס' 31) (תעריפים לדמי מים לחקלאות), התשפ"ה–2024 של חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ אביחי בוארון. 38 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכלכלה.

התיקון לחוק נועד לבטל את האפליה הקיימת בקבלת תמריצי השקעות שניתנים למפעלי תעשייה לעומת מפעלי חקלאות

באגף התקציבים טוענים שהחוק "מייצר עיוותים בצד הייצור", ושהחקלאות "לא מחזירה" את ההוצאה עליה

התיקון לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות חזר השבוע לשולחנה של ועדת הכספים של הכנסת להכנה לקריאה ראשונה. החוק אומנם זכה לתמיכת הממשלה, ואף אושר בקריאה טרומית כהצעת מחליטים, אך נציגי משרד האוצר שהשתתפו בדיון התנגדו לו וטענו שיש פגם עקרוני במודל של עידוד השקעות הון.

משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והמל״ל, מקדמים בימים אלו את התוכנית הלאומית לביטחון מזון לשנת 2050. 

כחלק מהתהליך אנחנו מבקשים את התייחסותכם לרשימת האתגרים והחסמים בתחומים הבאים: סל המזון והרגלי צריכה, חקלאות מקומית, סחר ושיתוף בין-לאומי, תעשיות המזון, מו"פ וחדשנות ואובדן מזון. 
חלון ההזדמנויות להגשת התייחסות יהיה זמין עד ה-19.12, יום חמישי

להגשת ההתיחסות לחץ כאן

מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר אירח את שגיא גולי, מנהל מחוז הנגב במשרד החקלאות, אברהם מירילה ונבו יצקר, מתכננים אזוריים של מחוז הנגב במשרד החקלאות, אליהם הצטרפו 40 מגדלי ירקות מיישובי הערבה.

את הסיור הובילו מעין קטרון, מנהלת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, עופר גור, יו"ר הועדה החקלאית במועצה אזורית הערבה התיכונה וד״ר שמעון פיבוניה, חוקר במו״פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר.

מומחים מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון יובילו במהלך הוועידה יום אירועים מיוחד במטרה לחשוף את מאות אלפי המשתתפים להישגיה של מדינת ישראל בפיתוח פתרונות מעשיים וטכנולוגיים לייצור מזון, ובמתן מענה לאתגרי האקלים

דגש מיוחד יינתן לנושא השבת מים בחקלאות. מדובר בתחום בעל חשיבות מכרעת לחיזוק ביטחון המזון העולמי, בו ישראל היא מובילה עולמית; כ-87% מהמים המושבים בישראל מועברים לשימושים חקלאיים, השיעור הגבוה ביותר בעולם

הדו"ח, שעוסק בניטור והערכה של המדיניות החקלאית במדינות הארגון, מגבה את הרחבת ההשקעה בחדשנות ובמחקר חקלאי, וממליץ להגדיל את ההשקעה

הדו"ח מציין לטובה את תמיכת משרד החקלאות בחקלאים אחרי 7 באוקטובר

המשרד ומנהלת תקומה, ישקיעו 25 מיליון ₪ עד סוף השנה

בעידוד הצטרפות חקלאים חדשים בחבל תקומה • כל חקלאי חדש, שיקים משק באזור חבל תקומה, יוכל לקבל מענק מהמדינה של עד 600 אלף ש"ח

המטרה: הגדלת כמות החקלאים בחבל תקומה ופיתוח והגדלת הייצור החקלאי ביישובי החבל לצורך חיזוק ביטחון המזון במדינה