הבחירות הן כלליות וחשאיות, ולכל בוחר זכות להצביע באורח חופשי ולפי מצפונו, ובהתאם להוראות החוק והתקנות
שר החקלאות וביטחון המזון ח״כ אבי דיכטר: ״יצירת ידע ויכולת לצפות מצבי מחסור לאור מציאות משתנה, בוודאי במצב מלחמה, הם מהלקחים החשובים שלמדנו בשנים האחרונות. זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לעשות בחוק זה שאושר היום. ידע מקדים שיביא להיערכות ולהתמודדות יעילה ומהירה יותר. מודה ליובל ליפקין על הובלת המהלך שזכה לתמיכה מקיר לקיר בכנסת והבנת חברי הכנסת את החשיבות הרבה להבטיח רציפות תפקודית בשגרה ובחירום״
בבחירות ייבחרו 15 מגדלים לכל אחת מהוועדות הענפיות ירקות, פירות, הדרים, וזית לשמן. מתוך הוועדות הענפיות שיבחרו יכהנו במליאת המועצה על פי חלוקה ענפית: מענף הפירות - 10 נציגים, מהירקות - 9 נציגים, מההדרים - 2 נציגים, ומזיתי שמן - נציג אחד סה"כ 22 נציגי חקלאים המהווים רוב מבין 41 החברים במליאה.
כל חקלאי הרואה עצמו מועמד מוזמן להגיש את מועמדותו
שר החקלאות אבי דיכטר
צילום: לע"מ
בין הנושאים המדוברים: יזמות וחדשנות חקלאית, ניהול מים, שיתופי פעולה אקדמיים וניהול משקי חקלאות בשעת חירום • בהמשך, השר גקראוס יסייר גם במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני)
אבי דיכטר
צילום עמוס בן גרשום
גרירי האו"ם נחשפו ל"שדות העתיד של ישראל": רחפנים שמזהים מחלות בשדה עוד לפני שהן נראות לעין, רובוט אוטונומי המסייע בהתאמת זנים לאקלים משתנה וזני חיטה והדרים מיוחדים שפותחו במכון וולקני
לפני חמישה עשורים, בישראל של טרום ה"מהפך", התקיים חוזה חברתי לא כתוב אך ברור: המדינה אחראית לביטחונם הכלכלי ולרווחתם של אזרחיה. ישראל דורגה אז מתחת לממוצע ה-OECD במדד יוקר המחיה. אזרחיה נהנו משירותים ציבוריים נגישים, ממעמד ביניים יציב ומרשת ביטחון סוציאלית רחבה, שהעניקה משמעות מוחשית למושג "ערבות הדדית".
התעשיינים התריעו כי אי אישור התקנות מעכב את האפשרות להביא עובדים זרים נוספים לענף התעשייה | ראשת הוועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר: "לא עיגנתם את השיח ביניכם לבין החקלאים בהחלטת הממשלה, וכעת יש לענף אחר בעיה להביא בכלל עובדים"
ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה : "אישור התוכנית היום הוא בשורה בעלת חשיבות לאומית שתאפשר לה להתחיל לקרום עור וגידים בשטח. זהו נדבך מרכזי בהתמודדות ארוכת הטווח עם סיכוני הצפות ושיטפונות, על רקע שינויי האקלים ותנופת הפיתוח. לראשונה, יצרנו מסגרת תכנונית מחייבת המטמיעה שיקולים הידרולוגיים וניהול נגר כבר בראשיתו של כל הליך תכנון ובינוי, ובכך מבטיחה הגנה אסטרטגית על מרחבי הנחלים והמרחב העירוני כאחד".