"במחי החלטה קפריזית אחת של שר, החקלאות עומדת בפני משבר שלא ידעה כמותו"
ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, דגן לוין, בטור מיוחד על הרפורמה בחקלאות: "הרפורמה המוצעת כושלת בשלושה מבחנים בסיסיים, שדי באחד מהם לבדו כדי לפסול אותה: היא מבוססת על הנחות עבודה שגויות עובדתית, מייצרת תחרות לא הוגנת לחקלאות הישראלית ותוביל לנזק ערכי וציוני".
"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ" (דברים, פרק ט"ז פסוק ט'); שבעה שבועות – זהו פרק הזמן שחלף לו מיום כינון הממשלה ועד ליום אישור הרפורמה החקלאית בממשלה, רפורמה שבאירופה נבנית בזהירות ובמקצועיות, נפרשת הדרגתית לאורך מספר שנים ומלווה בתהליכי בקרה והתאמה; רפורמה שככל שלא תשונה, אחריתה זריעת הרס עצום בחקלאות הישראלית המפוארת, שבמשך עשרות שנים והביאה הישגים יוצאי דופן למדינת ישראל, ובמחי החלטה קפריזית אחת של שר החקלאות עומדת בפני משבר שלא ידעה כמותו.
יעדה של הרפורמה המוצעת הוא מעבר מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה. יעד זה אינו פסול, ככל שהוא מנוהל נכון; אלא שלשר החקלאות אצה רצה הדרך והוא מסכל דיון מקצועי אמיתי עם החקלאים כמצוות הממשלה, דורס את הדרג המקצועי במשרדו המתנגד לרפורמה כפי שהיא מוצעת ומפזר סיסמאות שטחיות שאינן יורדות לשורשו של השינוי שהוא מוביל - שינוי המאיים למוטט ענפים חקלאיים רבים, לפגוע אנושות בכלכלת יישובי פריפריה רבים ולהוציא ממעגל העבודה והפרנסה חקלאים מיובלי ידיים וקמוטי פנים מעשרות שנים בשמש היוקדת.
הרפורמה המוצעת כושלת בשלושה מבחנים בסיסיים, שדי באחד מהם לבדו כדי לפסול אותה: היא מבוססת על הנחות עבודה שגויות עובדתית, מייצרת תחרות לא הוגנת לחקלאות הישראלית ותוביל לנזק ערכי וציוני.
במישור העובדתי, עפ"י נתוני משרד החקלאות ובניגוד לדעה הרווחת, ממוצע מחירי הפירות והירקות בישראל נמוך מהממוצע ב- oecd. יתר על כן, היות וכלל מחירי המזון בישראל גבוהים מהמחיר הממוצע ב- oecd, בין היתר על רקע מאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל כסמי "מדינת אי", בולט ענף הצומח בישראל כענף תחרותי.
ועוד במישור העובדתי: הורדות מכסים שנעשו בשנים האחרונות – בדגה, בבשר, בחמאה ובנשירים - לא הובילו, עפ"י רוב ולאורך זמן, לירידת מחיר משמעותית לצרכן. יתמה הקורא כיצד זה יכול להיות, שהרי כל דרדק של מבוא לכלכלה יודע כי הורדת מכסים ומכסות אמורה להוריד את המחיר? אלא שבישראל חלק ניכר מהעלות לצרכן נובעת ממתח רווחים גבוה ברשתות השיווק, שהן הלכה למעשה גם הקמעונאיות וגם הסיטונאיות, ופועלות כאוליגופול מול הצרכן וכאוליגופסון מול החקלאי; לא פלא כי תוצאות הורדת המכסים אינן עונות על ציפיות הרפורמטורים ושופריהם. במקום לטפל במקטע הקמעונאי והסיטונאי האחראי כל כשני שליש מהעלות לצרכן ונהנה ממתח רווחים גבוה, מתעקש שר החקלאות לטפל ברגל גסה במקטע הייצור החקלאי שרווחיותו, עפ"י רוב, נורמלית במקרה הטוב.
