טעימה מהעתיד: כך תראה החקלאות בשנת 2050

מקררים חכמים שיתאימו את עצמם לכל ירק בנפרד, ולוויינים שידעו לזהות כמה חרקים יש במטע

בעתיד הלא רחוק, מהפכת הטכנולוגיה והמידע צפויה לשנות את איכות התוצרת החקלאית. השאלה היא אם כל זה יסייע לנו מול שינויי האקלים, שפוגעים כבר עכשיו בגידולים

אם יש אמת באומדנים שמתפרסמים, קרוב לעשרה מיליארד איש יאיישו את כדור הארץ כבר בשנת 2050. המשמעות היא תוספת של עוד כשני מיליארד פיות להאכיל, ואלה יתגוררו בערים ובמטרופוליני ענק לצד שטחי טבע וחקלאות מִדלדלים.

כבר בסוף המאה ה־18 הזהיר הדמוגרף הבריטי תומאס מלתוס מהפער המובנה שבין גידול אוכלוסיית העולם לגידול אספקת המזון: בעוד הראשונה גדלה באופן אקספוננציאלי, המשאבים – הכוללים גם את תוצרי החקלאות – גדלים באופן לינארי, התוצאה לדידו: קטסטרופה ורעב כבד. אומנם "עקרון האוכלוסייה" שלו נעשה אבן יסוד בתולדות הכלכלה הדמוגרפית ולקחיו שינו את מדיניות הרווחה במקומות מסוימים, אבל מלתוס נתפס על ידי מבקריו כפסימיסט חסר חזון: ההתפתחויות החקלאיות, ההתקדמות המדעית ודהירת הטכנולוגיה שינו את היחס שבין היצע לביקוש – לפחות במדינות מפותחות

כיצד תיראה החקלאות, אחד העיסוקים הקדומים והנפוצים בעולם, כשהטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, הטמפרטורה עולה ועולה, והאנושות מתיישבת על אדמת כוכבים אחרים? כדי לראות את העתיד הלא רחוק, מסבירים המומחים, צריך להבין את ההווה.

"אחת הבעיות המרכזיות שלנו בעולם החקלאות כיום היא שאנחנו בקצה כושר הייצור שלנו", מקדימה ואומרת ד"ר כרמית זיו ממכון וולקני, שעוסקת בחקר איכותה של תוצרת חקלאית לאחר הקטיף. "כרגע אנחנו נמצאים במצב שבאופן עקרוני יש מספיק אוכל לכלכל את העולם, אבל הוא לא מחולק בצורה מאוזנת. הצפי הוא שבשנת 2050 כבר לא נוכל לייצר את כמות המזון שאנחנו צריכים. הטענה של משרד החקלאות הישראלי ומקביליו בעולם היא שקודם כל חייבים לצמצם את אובדן המזון. רק לסבר את האוזן: כשליש מהמזון שאנחנו מייצרים וראוי למאכל אדם מושלך לפח. זה קורה משום שחיי המדף של יבול חקלאי מתקצרים בגלל ניהול לא נכון לאורך שרשרת הטיפול, מהשדה ועד לצלחת. זה מתחיל בזה שלא קוטפים כמו שצריך, לא משנעים כמו שצריך, היבול נפגע בשהייתו אצל הסיטונאים והקמעונאים, ובסוף כשהוא מגיע לבית הצרכן. אנחנו משקיעים אנרגיות אדירות ומשאבים עצומים כדי לייצר את המוצרים, ובסוף הם נזרקים. חבריי ואני עוסקים במציאת פתרונות לצמצום האובדן הזה. בעיניי, העתיד טמון בפתרונות הללו".