"טעים יותר מהמנגו בהודו": הפרי שמאיים על הגמוניית התפוז

ענף החקלאות הוא מהיחידים שלא נפגעו במשבר הקורונה. מגדלי המנגו בגלבוע מספרים על הפרי שהצלחתו דוחקת את פירות ההדר, גם בזכות שיטות חדשניות שמשפרות את היבול ואת הטעם

יוסי פורטל, ותיק חקלאי המנגו בישראל, מושך אותי אל ראש הגבעה היפהפיה הסמוכה לקיבוץ מירב שבגלבוע ומצביע ימינה, שמאלה, לפנים ולאחור. בהתרגשות הוא מספר על הזנים השונים שהוא וחבריו החקלאים מגדלים באלפי הדונמים הפרוסים סביבנו כמרבד ירוק. בעשור האחרון גידול המנגו הולך ודוחק את פירות ההדר, ומאיים אפילו על ההגמוניה של התפוז הישראלי. רוב הפירות הגדלים בישראל נמכרים בשווקים המקומיים. הישראלים, מתברר, התאהבו בפרי המתוק והגדול. "לפני 27 שנים נטענו את המטע הראשון שלנו כאן, ומאז הלכנו והתפתחנו", הוא אומר בגאווה.

גידול המנגו נעשה בעיקר באזור סובב כינרת, עמק בית־שאן והערבה. גם באזור עוטף עזה נעשים ניסיונות לגדל את הפרי. על פי ארגון מגדלי הפירות, בישראל מעובדים 23,500 דונם מנגו, מתוכם 2,500 דונם של עצים צעירים שניטעו לאחרונה ועוד לא מניבים פרי. לשם השוואה, לפני כעשור התפרסו מטעי המנגו על פחות מ־12 אלף דונם. בכל שנה עוד ועוד חקלאים מתחילים לגדל אותו, וכאמור הוא  דוחק את ההדרים הנחשבים לרווחיים פחות. בשבוע שעבר סיימו פורטל וחבריו לקיבוץ, הנחשבים למגדלי המנגו הגדולים בישראל, את חגיגת הקטיף.