מהמחסור בחרבות ברזל לשפל במחירים: כך חזרה העגבנייה הישראלית למדפים

השקעה בחממות בעוטף, תמיכה בהעתקת שטחי גידול והגדלת מכסות העובדים הזרים החזירו את התוצרת המקומית לשלוט בשוק

עם צניחת המחיר לצרכן ומילוי המדפים, המגדלים מזהירים: "עלויות הייצור הגבוהות מסכנות את הכדאיות"

העגבנייה הפכה לפני כשנתיים לסמל של משבר ביטחון המזון בישראל. המלחמה, הפגיעה הקשה בחממות בעוטף עזה, המחסור בעובדים והפסקת הייבוא מטורקיה הובילו לזינוק חד במחירים ולחשש ממחסור על המדפים. שנתיים לאחר מכן, המחירים נמצאים בשפל עונתי, התוצרת המקומית חזרה לשלוט בשוק, ובמשרד החקלאות סבורים שהשינוי אינו מקרי. שילוב של השקעה בייצור המקומי, הרחבת שטחי הגידול, שיקום החממות, תגבור כוח האדם ושימוש מושכל ביבוא הצליח, לדבריהם, להחזיר את השוק למסלול.

מנזקי המלחמה ועד זינוק המחירים

ענף העגבניות היה אחד מענפי הירקות שנפגעו בצורה הקשה ביותר במלחמת 'חרבות ברזל'. הפגיעה בחממות בעוטף עזה, המחסור בכוח אדם והפסקת הייבוא מטורקיה, שהייתה ספקית היבוא המרכזית של ישראל, יצרו משבר אספקה חריף והובילו לזינוק במחירי העגבניות.

לפי נתוני משרד החקלאות, המבוססים על נתוני סטורנקסט, המחיר הממוצע לצרכן עמד על 7.36 שקלים לק"ג ב-2022 וירד מעט ל-6.94 שקלים ב-2023.

תוכנית החירום: ייבוא מהיר לצד חיזוק הייצור המקומי

כדי למנוע מחסור חמור עוד יותר, הפעיל משרד החקלאות תוכנית חירום שהתבססה על שני צירים מרכזיים: הגדלת הייבוא בטווח הקצר והרחבת הייצור המקומי בטווח הבינוני.

לדברי חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון, המטרה הייתה רחבה יותר מהורדת מחירים נקודתית. "בסופו של דבר אנחנו רוצים שתהיה יותר תוצרת והיבול יהיה טוב יותר. זו תוצאה של השקעה בכמה כיוונים במקביל: הרחבה וגיוון של שטחי הגידול, שיקום החממות והגדלת כושר הייצור. לצרכן פחות משנה אם העגבנייה מגיעה מהנגב, מהערבה או מהמרכז. מה שמעניין אותו הוא שיש שפע על המדף ובמחיר נגיש".

בצד הייבוא נפתחו מכסות זמניות פטורות ממכס של כ-5,000 טונות כל אחת, שנועדו להשלים במהירות את החוסר שנוצר לאחר הפסקת הייבוא מטורקיה. הושלמו גם התאמות רגולטוריות שאפשרו ייבוא עגבניות מ-22 מדינות נוספות, ובכך פוזרו מקורות האספקה והופחתה התלות במדינה אחת.