אגרו-וולטאי 2035: האם החקלאים יהפכו ליצרני החשמל של ישראל?

בשנים האחרונות הפך המושג "אגרו-וולטאי" מאופציה ניסיונית לנושא מרכזי במדיניות האנרגיה של ישראל.

כעת, עם פרסום התוכנית האסטרטגית הלאומית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, ברור כי המדינה רואה בשטחים החקלאיים את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של משק החשמל העתידי. לפי התוכנית, כ-5 ג'יגה-ואט מתוך תוספת האנרגיה המתחדשת המתוכננת צפויים להגיע ממערכות אגרו-וולטאיות – נתון הממקם את החקלאות בלב מהפכת האנרגיה הישראלית.

מהו בכלל אגרו-וולטאי?

מערכת אגרו-וולטאית משלבת ייצור חשמל סולארי עם פעילות חקלאית באותו שטח. במקום לבחור בין גידולים חקלאיים לבין פאנלים סולאריים, המודל מאפשר לבצע את שני הדברים במקביל.

המערכות מותקנות בגובה המאפשר המשך עיבוד הקרקע, מעבר כלי עבודה חקלאיים וגידול יבולים תחת המתקנים. במדינות רבות בעולם כבר נעשה שימוש במודל זה בגידולי ירקות, מטעים, כרמים, צמחי תבלין ואף מרעה.

הסיבה העיקרית היא מגבלת הקרקע בישראל. מיפוי שבוצע במסגרת התוכנית הלאומית מצא כי למדינה פוטנציאל של כ-76 ג'יגה-ואט אנרגיה מתחדשת, אך חלק גדול ממנו תלוי בזמינות שטחים. השילוב של ייצור חשמל בתוך השטחים החקלאיים מאפשר לנצל את הקרקע פעמיים – גם לייצור מזון וגם לייצור אנרגיה.

מבחינת המדינה, מדובר בפתרון אידיאלי:

• הגדלת ייצור החשמל ללא פגיעה משמעותית בשטחים פתוחים.
• חיזוק החוסן האנרגטי של ישראל.
• יצירת מקור הכנסה נוסף לחקלאים.
• הפחתת התלות בדלקים פוסיליים ובגז טבעי.

לא רק חשמל – גם יתרונות חקלאיים

מחקרים שנערכו בישראל ובעולם מצביעים על כך שבחלק מהגידולים הצללה חלקית עשויה להוות יתרון.

בימי קיץ קיצוניים, הפאנלים יכולים:

• להפחית עומסי חום על הצמח.
• לצמצם אידוי מים.
• להפחית צריכת השקיה.
• להגן מפני קרינת שמש חריגה.
• לספק הגנה חלקית מפני ברד ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

בעידן של שינויי אקלים, גלי חום ממושכים ומחסור במים, יתרונות אלו הופכים משמעותיים יותר משנה לשנה.

מקור הכנסה נוסף למשק

אחד האתגרים הגדולים של החקלאות הישראלית הוא תנודתיות בהכנסות. מחירי התוצרת משתנים, מזג האוויר אינו צפוי ועלויות הייצור ממשיכות לעלות.

מערכת אגרו-וולטאית מאפשרת לחקלאי ליהנות מהכנסה קבועה יחסית ממכירת חשמל לאורך שנים, לצד המשך הפעילות החקלאית.

עבור מושבים, קיבוצים וחקלאים פרטיים מדובר בהזדמנות ליצירת מודל עסקי חדש שבו השדה הופך לנכס מניב בשני מישורים – חקלאי ואנרגטי.