כמו באבו דאבי: משרד הכלכלה רוצה מתחמי מגורים לעובדים זרים באזורי תעשייה

הפיילוט יוקם ברמת חובב ויכלול מגורים ל-5,000 עובדים.

עם זאת המודל העסקי טרם גובש, אין הקצאת קרקע או תיאום עם משרד המשפטים. רשות האוכלוסין מזהירה: ניסיון העבר הסתיים בקטסטרופה; עמותות: "מהגרי עבודה הם בני אדם, ולפרק זמן של מספר שנים שבהן הם מגיעים למדינת ישראל, הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הם אינם סחורה ואינם אמצעי ייצור" 

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים של הכנסת, בראשות חברת הכנסת אתי חוה עטיה, דנה הבוקר ביוזמה ראשונית של משרד הכלכלה והתעשייה להקמת מתחמי מגורים מיוחדים לעובדים זרים,נפתח בכרטיסייה חדשה בעיקר באזורי תעשייה. המתחם הראשון, שיוקם כפיילוט, ימוקם ברמת חובב שבנגב ויכלול מגורים ל-5,000 עובדים. מקור ההשראה, כך עלה מסרטון שהציג מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה מוטי גמיש, הוא מתקן הלנת עובדים באבו דאבי.

בדבריו הבהיר גמיש כי כמות העובדים הזרים לענפי התעשייה, המסחר והמסעדות קפצה מאז ה-7 באוקטובר מ-100,000 ל-270,000. לדבריו, היתרונות העיקריים של הפתרון המוצע הם הפחתת העומס על שוק הדיור ועל הכבישים, הפחתת העלויות למעביד – מגורים, מזון והסעות – ופיקוח הדוק יותר. גמיש העריך את עלות הלינה כולל מזון במתחמים החדשים ב-1,300 שקל לחודש לעובד – כמחצית ממה שמשלמים כעת.

יש להבהיר כי מהדברים שנאמרו בישיבה עולה כי המודל העסקי עדיין לא גובש. לדברי גמיש יש הסכמה עקרונית להקצאת קרקע מרמ"י, אך אגף התקציבים במשרד האוצר לא אישר זאת. גם נציגת משרד המשפטים הבהירה כי העניין לא תואם עמם.

שמעון זיגזג מרשות האוכלוסין וההגירה התריע והזכיר כי ניסיונות העבר לייצר מתחמי קרוואנים לעובדים זרים בענף הבנייה הוכיחו כישלון: "אני אומר באופן חד-משמעי שמתחמים כאלה הם אתגר אכיפתי. ניסיון העבר שלנו עם מתקנים גדולים – כך ברמלה לעובדי ענף הבנייה – מלמד שכשמתקן כזה כושל, התוצאות הסופיות הן קטסטרופה. במתחם שבו גרו למעלה מ-1,000 עובדים בקרוואנים, הצחנה הייתה מעבר ליכולת של אדם נורמלי לסבול. בגלל כמות העובדים התחזוקה הייתה מתחת לכל ביקורת. המתחם היה לא ראוי למגורים".