שיא במספר העובדים הזרים: "חושבים שזה מוצר שמביאים מעלי אקספרס"

דווקא תחת הממשלה הכי ימנית, עם שרים שעשו הון פוליטי מהמאבק בעובדים הזרים, ישראל פרצה כל רסן בתחום. קרוב לרבע מיליון כבר כאן, ומאה אלף נוספים בדרך. 

האם ישראל הולכת בדרכה של דובאי, כמדינה הנשענת כלכלית על מהגרי עבודה? "האוכלוסייה החלשה בישראל נפגעת פעמיים, גם במשרות וגם במגורים", מזהירים מפצצת זמן חברתית. דוח שומרים

כמו בהתחלה של בדיחה עמדו במרכז ירושלים ארבעה, לא חשוב מאיזו עדה. הם לבשו וסטים כתומים, חבשו קסדות מגן, אבל בקושי יכלו לתקשר זה עם זה. אחד מהם פועל מסין, שני מסרי-לנקה, שלישי מהודו, רביעי מנהל עבודה פלסטיני ממזרח ירושלים. הסיטואציה: תדריך עבודה שגרתי בתוואי עבודות התשתית של הרכבת הקלה, סמוך לבניין הכנסת הישנה. את ההנחיות מסר המנהל באנגלית - והמבין יבין. 

לא הרחק משם, בביקור בשבת בבוקר לאחרונה במעדניה רחבת ידיים בירושלים, ניכר כי לא מדובר היה באירוע אנקדוטלי. עשרות מהגרי עבודה צבאו ביום החופשי שלהם על המעדנייה הלא כשרה היחידה שפתוחה בדרום העיר, שהתמלאה בבליל של שפות ולאומים. המוכרים דוברי רוסית ועברית ניהלו עם הקונים הרבים דיאלוג בשפת הסימנים, ולמתבונן מהצד ירושלים חזרה לרגע להיות העיר הקוסמופוליטית שהייתה.

כך, דווקא תחת ממשלה אולטרה-ימנית, שכמה משריה קידשו את המאבק בעובדים הזרים, פתחה ישראל לרווחה את שערי נתב"ג ומספרם של מהגרי העבודה הכפיל את עצמו. מאז פרצה מלחמת השבעה באוקטובר נכנסו לישראל כ-134 אלף איש ואישה, מספרים אסטרונומיים שלא היו מעולם - תוצאה של החלטת הממשלה 1752 ממאי 2024. סעיף 11 בהחלטה קובע, כי תותר כניסת עובדים זרים כך שמספרם יגיע ל-3.3 אחוז מהיקף האוכלוסייה בישראל. התרגום של זה על פי רשות האוכלוסין וההגירה הוא 335,874 עובדים זרים, כאשר נכון לעכשיו נכנסו כבר לישראל 237,629 איש ואישה. משמע שצפויים להיכנס עוד כ-98 אלף עובדים, מרביתם כבר בשנה הקרובה. 

ההחלטה משנה ב-180 מעלות לא רק מדיניות ממשלות ישראל בעבר, שביקשו לצמצם את מספרם של מהגרי העבודה. היא משלשת כמעט את מספר העובדים הזרים ומשנה את שוק התעסוקה בישראל, תוך שהיא פותחת בפניהם ענפים רבים נוספים שלא היו קיימים בעבר כמו מסחר ושירותים - שם כולל למגוון עצום של עבודות, שלטענת ארגוני המעסיקים, ישראלים לא מוכנים יותר לאייש. אלפים כבר החלו להשתלב בסופרמרקטים, במלונאות ובקרוב אולי גם כנהגי אוטובוסים (ראו פירוט בהמשך).  

״בישראל חושבים שזה מוצר שמביאים מעלי אקספרס ולא באמת חושבים מחשבה מעמיקה מה זה עושה לשוק התעסוקה הישראלי", אומרת עו"ד מיטל רוסו, סמנכ"לית קו לעובד. "הדיון הציבורי בנושא מתנהל כמעט רק דרך הפריזמה של צרכי המעסיקים. אנחנו רואים הסרה של הגנות עובדים שנתפסות כ׳חסמים׳, כמו יוזמות להפחתת שכר כדי להוזיל עלויות, וצמצום החירות של העובדים באמצעות נהלים מגבילים". 

רוסו מספרת כי בקו לעובד מקבלים כבר דיווחים על ניצול עובדים, כמו עובדת מתאילנד שהגיעה לעבוד בתעשייה ומצאה עצמה מנקה בתים כשהדרכון שלה מוחזק בידי המעסיק, ועל חזרתן של תופעות שלא נראו זמן רב כמו שעבודי חוב אי-תשלום שכר, וציפוף עובדים במגורים שאינם ראויים למגורי אדם.