משרד החקלאות השיק את "תוכנית תשעת הצעדים" להתייעלות בענף החלב

התוכנית בהיקף של עד 300 מיליון ש"ח בשנה כוללת השקעות בטכנולוגיה, הקמת מרכזי מזון ושדרוג מחלבות

המהלך נועד להבטיח אספקת חלב יציבה, להפחית מחירים לצרכן ולחזק את ביטחון המזון הלאומי:

"זהו שינוי מדיניות עמוק שמחזיר את האמון בין המדינה ליצרנים"

משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם אתמול (שני) את "תוכנית תשעת הצעדים", מהלך רחב היקף להתייעלות ענף החלב, על רקע הרפורמה במשק החלב שמקדם משרד האוצר ופורסמה בשבוע שעבר. לפי הודעת משרד החקלאות, התוכנית נועדה לייעל את ייצור החלב, להבטיח אספקת חלב סדירה ויציבה לציבור לאורך כל השנה – בשגרה, בחגים ובחירום – ולהפחית את מחירי החלב לצרכן. תהליך ההתייעלות שמקדם המשרד כולל הגברת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בענף החלב, שדרוג תשתיות והסרת חסמים.

התוכנית כוללת תשעה צעדים מבניים, כלכליים ורגולטוריים, שצפויים לייעל את מקטע הייצור של מוצרי החלב ברפתות ובמחלבות, בהשקעה של כ-270–300 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים. היא נוסחה במהלך השנה האחרונה במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון שגיבש משרד החקלאות וייעדי הייצור המקומי ארוכי הטווח שעליהם החליטה הממשלה.

שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, אמר עם פרסום התוכנית: "ענף הרפת הוא אחד מעמודי התווך של החקלאות הישראלית, מקור לגאווה לאומית ולחוסן התיישבותי. אנו מחויבים להבטיח את חוסנו ויציבותו לשנים קדימה, לצד הקפדה על מדיניות של 'מדפים מלאים', אספקת חלב רציפה ויציבה לאורך כל השנה, תוך הפחתת מחירים לצרכן באמצעות התייעלות ענפית והכנסת טכנולוגיה מתקדמת".

במסגרת התוכנית יופעלו שלושה מסלולי השקעה ייעודיים, בהיקף תקציבי של כ-1.2 מיליארד שקלים, במקטעי הייצור והעיבוד – הרפתות והמחלבות – שמטרתם להגביר את הפריון, להוזיל את עלויות הייצור ובמקביל לעודד ביזור של שוק מוצרי החלב המפוקחים.

עיקרי התוכנית

• מחקר ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית: לניהול חכם של רפתות, בהיקף של 150 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים. לפי המשרד, הגברת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות הוכחה כיעילה בהוזלת עלויות הייצור, בהפחתת התלות בעובדים זרים ובייצור ידידותי יותר לסביבה.

• שדרוג והקמת מרכזי מזון עצמאיים ברפתות: בהיקף של 70 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים. עלות הזנת הפרות מהווה כ-60% ממחיר החלב הגולמי. הקמת מרכזי מזון עצמאיים מאפשרת יעילות תפעולית, שליטה על רכישת המרכיבים ותכנון תזונה מותאם לפרות, מה שתורם לתפוקה גבוהה יותר ולהפחתת עלויות. בניגוד לרפתות באירופה, שם פרות רועות בשטחים פתוחים, בישראל נדרשים הרפתנים להזין את הפרות בתערובת מספוא ותחמיץ שמרבית מרכיביה מיובאים. תערובות המזון מיוצרות במרכזי מזון גדולים ומשונעים לרפתות. הקמת מרכזי מזון עצמאיים מאפשרים יעילות תפעולית ושליטה על רכישת המרכיבים, תכנון התזונה והכנת המזון. כך נחסכות עלויות שינוע, והמזון מותאם לצרכי הפרות המשתנים ותורם להגברת התפוקה. מסלול השקעה זה כולל מענקי מיכון לציוד להכנה והאכלה, בניית תשתית למרכזי המזון ועוד.

• עידוד איחוד רפתות קטנות והתאגדויות: המשרד יסדיר חקיקה שתעודד שותפויות רחבות, תוזיל עלויות תפעול ותאפשר הקמת מרכזי מזון נוספים. הגדלת השותפויות תאפשר התחדשות בענף ותגביר את הכדאיות של הקמת מרכזי מזון עצמאיים ברפתות.

• הסרת חסמים בהעסקת עובדים זרים: לשם ייעול עבודת הרפתנים.

• בנוסף, התוכנית כוללת תוכנית פרישה לרפתנים המעוניינים לצאת מן הענף, בהיקף של 50 מיליון שקלים לשנה למשך חמש שנים, וכן מהלך לפיזור גיאוגרפי של ייצור החלב, באמצעות הקצאת מכסות חדשות למועצות האזוריות שומרון, מטה בנימין וגוש עציון.

• עוד נקבע כי יוקצה מסלול השקעה לשדרוג קווי ייצור במחלבות בהיקף של 30 מיליון שקלים לשנתיים, לצורך הרחבת שוק מוצרי החלב המפוקחים. במשרד מציינים כי המחסור במוצרי חלב מפוקחים, במיוחד בחלב 3% בקרטון, נובע בין היתר מהדומיננטיות של תנובה ומהעדר תחרות.

• כמו כן, התוכנית כוללת חקיקה להסרת חסמים בהעברת חלב גולמי בין מחלבות, כדי למנוע מצבים שבהם רפתנים נאלצים לשפוך עודפי חלב עקב קושי בקליטה. במשרד מדגישים כי וויסות יזום הוא צורך אסטרטגי במדינה קטנה עם שוק ריכוזי, במיוחד בזמני ביקוש גבוה.

• בנוסף, תוגבל מדיניות ההנחות לקמעונאים על מוצרים מפוקחים, כדי לאפשר למ

•