OECD: "יש לעודד ייצור מקומי בחקלאות הישראלית"
בדו"ח השנתי של הארגון, שעסק במדיניות החקלאית של ישראל ל-2024, הובעה שביעות רצון מהחדשנות הישראלית בתחום ומהחסינות והתגובה המהירה במגזר למלחמה
נגד, נמתחה ביקורת על השימוש במכסי מגן ונכללה המלצה למעבר לתמיכות ישירות וממוקדות
דו"ח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שעוסק בחקלאות הישראלית, חלק שבחים למגזר, הודות בעיקר לחסינות שהפגין במלחמה, ולחדשנות בתחום. עם זאת, לצד הביקורת החיובית, הדו"ח מציין לרעה את רמת התמיכה הנמוכה של המדינה בחקלאות, ואת העובדה שחלק הארי של התמיכה ניתן בצורה עקיפה ולא באופן ישיר. בארגון מודאגים בנוסף מהמגמה של צמצום החלק של החקלאות בכלכלת ישראל.
בסוף השבוע פורסם הדו"ח השנתי של ה-OECD על המדיניות החקלאית של ישראל ל-2024. הדו"ח כולל ניתוח של מצב החקלאות בישראל בהיבטים של תמיכה ממשלתית, רפורמות רגולטוריות, חדשנות והתמודדות עם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל'.
ירידה בתמיכת המדינה בחקלאות
הדו"ח מתאר את החקלאותעל פי ממצאי הדו"ח, רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל נמוכה. ב-2024 עמדה התמיכה על 0.3% בלבד מהתמ"ג, כמחצית מהממוצע במדינות הארגון. חלקה של התמיכה בהכנסות החקלאים עמד על 12.3% לעומת ממוצע של 14% במדינות ה-OECD. מדובר בירידה ניכרת לעומת תחילת שנות ה-2000, אז עמד שיעור התמיכה על 19%.
הישראלית כעמידה, חדשנית ומסתגלת לשינויים אקלימיים וגיאופוליטיים, לאור ההצלחה בשמירה על יציבות חקלאית גם בימי משבר ביטחוני חריג. זאת, למרות ביקורת מצד הארגון על רמת התמיכה הנמוכה של המדינה.
הדו"ח מציין כי 89% מהתמיכה בישראל – פי שניים מהממוצע במדינות החברות בארגון – ניתנת בצורה עקיפה, בעיקר באמצעות מכסי מגן ומחירי שוק מפוקחים שמייצרים עיוותים בשוק. עיקר התמיכה נרשמה בענפי החיטה, הגפן, בשר כבש, העוף, החלב והביצים. עוד עולה מהדו"ח כי התמיכה במגדלי הפטם (עוף שמגדלים באופן מסחרי למאכל) עמדה על כ-44% מההכנסות החקלאים. עם זאת, מחירי העוף המקומיים גבוהים ב-12% בממוצע מהמחירים בעולם ב-2023-2021, בשל ההשפעה של מכסי המגן.
