דו"ח המבקר: החקלאות לא ערוכה לחירום – תוכניות לא עודכנו יותר מעשור

מבקר המדינה מציין לחיוב את המטה הארצי לחירום שהפעיל משרד החקלאות עם פרוץ המלחמה, ואת פיזור המיגוניות | עם זאת, קבע, מאגרי הנתונים אינם מעודכנים, קיימים פערים במיגון ולא הייתה היערכות למחסור חריג של עובדים

תוכניות החירום לא עודכנו יותר מעשור, נעדרו מאגרי נתונים רלוונטיים על הפעילות החקלאית ועל פתרונות המיגון הקיימים, מחירי הפירות והירקות עלו ומשרד החקלאות לא נערך למחסור חריג של עובדים – אלה הכשלים המרכזיים שמציין מבקר המדינה, לצד תשבחות על פעילות מטה ועל ניהול אחראי, בדו"ח מקיף שפרסם אתמול (שלישי) על תפקוד ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל.

הדו"ח מציין לחיוב את המטה הארצי לחירום שהופעל במשרד החקלאות עם פרוץ המלחמה, בשיתוף עם נציגים ממועצות הייצור, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל). כך למשל מדגיש המבקר את מאמצי משרד החקלאות לפזר מיגוניות במהלך המלחמה.

עם זאת, על פי הדו"ח, למשרד לא היה תרחיש ייחוס עדכני לשעת חירום, ולא נעשה שימוש במערכת לשליטה ובקרה בשגרה ובחירום. כמו כן, משרד החקלאות ורשות האוכלוסין לא נערכו למחסור חריג בכוח אדם בענף. לטענת המבקר, ליקויים אלו השפיעו על יכולתו של המשרד לספק את המענה הנרחב למאות משקים בדרום ובצפון.

המלחמה הביאה לפגיעה נרחבת בענף החקלאות בישראל. הפגיעה התמקדה במשקים החקלאיים ביישובי הנגב המערבי בדרום וביישובי קו העימות בצפון, שבהם מצויים כרבע מהמשקים החקלאיים במדינת ישראל. לפי נתוני משרד החקלאות, נהרגו או נחטפו 56 חקלאים, 52 עובדים זרים בענף החקלאות ו-13 סטודנטים זרים בתחום.

בנסיבות אלה, אובדן התוצרת החקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה מוערך ב-670 מיליון שקלים. התוצרת הצטמצמה ב-163 אלף טון בממוצע בחודש, והיקף הייצור המקומי ירד ב-25%. כתוצאה מהפגיעה בחקלאות המקומית הוחרפה העלייה במחירי הירקות והפירות, ובחלק מחודשי המלחמה מחירם אף הגיע לשיא יחסית לחמש השנים האחרונות.

נתונים לא מעודכנים, מערכות בקרה מיושנות

לפי ממצאי הביקורת, תרחיש הייחוס הענפי של משרד החקלאות לא עודכן מ-2010, אף על פי שנדרש עדכון אחת לחמש שנים, והתוכנית הנגזרת למענה על מצבי חירום לא עודכנה מאז 2015. הדו"ח אמנם מציין שהמשרד פעל לגיבוש תרחיש ייחוס מעודכן במהלך שנת 2023, אך העבודה על עדכון תרחיש הייחוס הושהתה עם פרוץ המלחמה, ולא הסתיימה עד מועד סיום הביקורת.

תרחיש הייחוס ותוכנית החירום של המשרד התבססו על נתונים ישנים ולא מעודכנים, מה שפגע בהיערכות למענה מותאם על איומים וסיכונים שהתחדשו עם השנים. לדוגמה, יעד האספקה השבועי של ביצים מבוסס על צריכה שנתית של 1.768 מיליארד ביצים, בעוד שהנתונים לשנת 2023 מלמדים על גידול של 55% בצריכה, כלומר 2.74 מיליארד ביצים בשנה.