הייטק חקלאות: החברה מהפריפריה שנלחמת במשבר האקלים

על רקע המחסור הגובר במים ובקרקע - "בקרה ורטיקל פארמס" בקיבוץ מעוז חיים שעל גבול ירדן פיתחה מערכת רובוטית ייחודית לגידול נבטי מספוא 

"מפעל שמייצר גידולים ב־99% פחות קרקע, 95% פחות מים וללא כוח אדם", מסביר המנכ"ל ערן בנימיני, "יהיה חלק מרכזי בפתרון הבעיות הבוערות שחקלאי ישראל והעולם מתמודדים איתן"

כמדי חג שבועות, גם השנה נשיר עם הילדים "ארץ זבת חלב ודבש" לצד שולחנות עמוסים בגבינות, בפסטות וביין, ונחגוג את התוצרת החקלאית המשובחת של ישראל, מדינה שהוקמה על ברכי החקלאות וזקוקה לה כעת, במיוחד בזמן מלחמה, ואחרי 7 באוקטובר - יותר מתמיד.

אלא שאם נביט למציאות הנוכחית ולזו הצפויה בעשורים הקרובים בעיניים, נגלה תמונה פחות זוהרת שבה מככבים מושגים כמו משבר אקלים, התחממות גלובלית, בצורות, מחסור במים, תהליכי מדבור ועוד.

על פי דוחות של האו"ם, ארגון המזון העולמי וארגוני סביבה בינלאומיים, קצב התחממות כדור הארץ הנוכחי והרס הקרקעות הראויות לעיבוד חקלאי עלולים להביא לכך שבתוך פחות מ־60 שנה לא ניתן יהיה להמשיך לגדל מזון בשיטות גידול כפי שאנו מכירים כיום. ובעוד אוכלוסיית העולם הצפויה להגיע ל־10 מיליארד בני אדם ב־2050 תדרוש הרבה יותר מזון, כמות הקרקעות הראויות לחקלאות רק מצטמצמת.

כון להיום, כ־80% מהקרקעות החקלאיות בעולם מוקצות לגידול מספוא להזנת בעלי חיים, ולא ישירות למאכל אדם. כדי לעמוד בקצב הגידול יערות גשם נכרתים בקצב מבהיל כדי לפנות מקום לשדות מרעה ולגידולי מספוא – מה שמחמיר מאוד את משבר האקלים. נוסף על כך, הקרקעות נמצאות תחת לחץ עצום מצד תעשיות כגון תעשיית האנרגיה הסולארית, וגם הצורך בשטחים למגורים ולתחבורה הולך וגדל.

בישראל, כך על פי נתוני משרד החקלאות, קיימות הערכות לכך שמדי שנה נגרעים בין 15 ל־30 אלף דונם של קרקע חקלאית, מצב שעלול להביא למחסור חמור בגידול ובאספקת מזון ולפגיעה משמעותית בביטחון המזון. כמו כן, החורף האחרון היה מהשחונים שנרשמו, ורק 50% מכמות המשקעים הממוצעת ירדו, מה שגרם לפגיעה בגידול החיטה וכפועל יוצא לזינוק במחירי המספוא, וההשפעה על מחירי החלב כבר באופק.