היתרונות הבריאים של שמן זית: האם מותר לטגן איתו?

שמן זית נחשב ל"מלך" של סוגי השמן השונים, עוזר במניעת בעיות לב, מאזן את לחץ הדם, עשוי לסייע במניעת אלצהיימר

ואפילו משפיע לטובה על הרכב החיידקים במעי. הדיאטנית ארצית של בתי החולים של כללית מסבירה מה ההבדל בדיוק בין כתית, כתית רגיל לכתית מעולה? 

שמן זית הוא השמן עם יחסי הציבור הטובים ביותר בתחום הבריאות. אבל לא מדובר רק ביחסי ציבור. הטענות לגבי יעילותו ותרומתו לבריאות, מגובות במחקרים רבים שהוכיחו שהוא בריא ללב, מגן מפני עליית לחץ דם וכולסטרול ואפילו יעיל לירידה במשקל.

כך למשל, מחקר ה-predimed (ראשי תיבות של Primary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet) שפורסם ב-New England journal of medicine בשנת 2013, והיה פורץ דרך במסקנות ובתוצאות לגבי השפעתו הבריאה של שמן הזית.

המחקר ההתערבותי נערך בספרד עם 7,447 משתתפים שהיו בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם (מעשנים, תחלואה משפחתית, השמנה) אך ללא מחלות לב. הם שובצו לאחת משלוש קבוצות דיאטה: ים תיכונית מועשרת בשמן זית, ים תיכונית מועשרת באגוזים, ותזונה דלת שומן (קבוצת ביקורת). בקבוצת שמן הזית קיבלו המשתתפים שמן זית בחישוב של 50 מ"ל ליום.

המחקר הראה שהייתה ירידה של 30 אחוזים בסיכון לתמותה ממחלות לב, שבץ מוחי והתקף לב לשתי הקבוצות שצרכו תזונה ים תיכונית (מועשרת בשמן זית או מועשרת באגוזים).

"שנים ארוכות דיברו על שמן זית ככזה שאינו מתאים לטיגון, אך מחקרים הראו כי הערכים התזונתיים של שמן הזית יכולים לעמוד בחום גבוה בלי שייפגעו בכלל ככל הנראה בזכות הפוליפנולים ששומרים על השמן לא להתחמצן בחום ממושך"

מחקרים בשנים האחרונות, מצביעים על כך ששמן זית משפיע לטובה גם על הרכב המיקרוביום (החיידקים הנמצאים במעי הגס ומשפיעים על בריאות האדם המאכסן אותם). היות שידוע כי תזונה ים תיכונית המושתתת על מזונות מהצומח, מגדילה את כמות הסיבים הלא מתעכלים, כך מגיע מזון לחיידקים הנמצאים בעיקר במעי הגס ומספרם ומגוון החיידקים גדל.

גם כשבודדו את צריכת שמן הזית נצפתה ירידה בחיידקים מחוללי המחלות ועלייה בחיידקים שמייצרים חומרים (מטבוליטים) שמיטיבים עם הבריאות, במיוחד אלו המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת שנחשבות לנוגדות דלקת. מחלות רבות הן תלויות מצב דלקת, כמו למשל מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר, סוכרת, מחלות לב, מחלות מעי דלקתיות, מחלות לב ועוד.

מה נחשב לשמן בריא? השמנים למאכל נחלקים לשמנים רוויים ושמנים בלתי רוויים.

שמנים רוויים: נחשבים כפחות בריאים ומעלי סיכון לתחלואה לבבית וכלי דם. ככל שהשמנים יותר רוויים, הם הופכים קשים יותר בטמפרטורת החדר, מרגרינה וחמאה הן דוגמאות לכך. מקורם בעיקר במזונות מהחי, אך הם נמצאים גם במזונות שעוברים תהליכים שונים בתעשייה והקשיה, ובאופן טבעי בשמן קוקוס ובשמן דקלים הצמחיים.

שמנים בלתי רוויים: נחשבים כקבוצת שמנים מועילה לבריאות ועוזרת במניעת תחלואה. הם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: שמנים רב בלתי רוויים וחד בלתי רוויים.

הרב בלתי רוויים כמו אומגה 3 – נמצאים בעיקר בדגים ובפשתן או אומגה 6 – נמצאים בעיקר בזרעים ובאגוזים. אומגה 9, היא דוגמה לחד בלתי רוויים כשחומצת השומן העיקרית היא חומצה אולאית.

מקורם בעיקר ממזונות צמחיים. המוצרים העיקריים המכילים אותה הם שמן זית, שמן אבוקדו, שמן אגוזי לוז, שמן שקדים ושמן קנולה.