חקלאים תחת אש: עובדי האדמה בצפון חוששים - "לא נוכל לקטוף את הייבול"
שבוע למות הפועל ההודי, בשדות הצפון עובדים פחות כי אין ברירה
אסף שוורץ, מנהל המטעים בקיבוץ יראון: "זה נזק של מיליונים לשנים קדימה" • על הקשיים והפחדים: כתב "ישראל היום" פגש את החקלאים בגבול
על הגבעה בלבנון פרוס הכפר מארון א־ראס, ומבתיו ניתן להשקיף בקלות על מטע הדובדבן שביראון. רק שדרת עצי ברוש מפרידה בין הקיבוץ לגבול. בעוד ימים בודדים יתחילו הניצנים ללבלב, בעצים תחל הפריחה, אך בין שורות העצים גדלים עשבים שלא טופלו מאז שפרצה המלחמה.
"הדובדבן הוא הראשון שייתן פרי כבר בחודש מאי, אבל לא בטוח שנוכל לקטוף כאן", אומר אסף שוורץ, מנהל המטעים של הקיבוץ. הוא נכנס לשטח לפזר כוורות דבורים שיאביקו את הפרחים, אחרת לא יגדל פרי. למרות הסכנה מירי טיל נ"ט בכל רגע, אין לו ברירה. כדי שיהיה פרי צריך להיכנס לשטח.
בשבוע שעבר נהרג במרגליות עובד זר ושבעה נוספים נפצעו. מתווה הפיצויים טרם נקבע ויוחלט עליו רק בשבועות הקרובים, אבל החשש מנזק ארוך טווח וההיאחזות בקרקע גורמים לחקלאים להמשיך לעבוד ולסכן את חייהם. בדרך למטע הדובדבן אנחנו חולפים על פני מטעי תפוחים שלא נקטפו. הרבה פירות נשארו על העצים. חלקם הגדול מכסה את האדמה במטע.
"אנחנו מקבלים אישור מהצבא מתי ואיפה אפשר לעבוד", אומר שוורץ. "אם אני לא עובד - הכל טוטאל לוס. המדינה אומרת לי 'תוכיח נזק'. על הפרי שלא נקטף התווכחו איתנו, אמדו את הכמות שלא נקטפה, ועכשיו יתווכחו מה המחיר שהיינו מקבלים עליו. זה לא מפעל שנסגר וייפתח בעוד כמה חודשים. אם לא נְתַחְזֵק או נייבש את המטע, זה נזק של מיליונים לשנים קדימה. אנחנו מפחדים שהמדינה לא תשלם".
