"חקלאי בלי וודאות ואמון לא יכול לעשות חקלאות"

הוועדה בראשות חבר הכנסת אלון שוסטר, איש הדרום, התכנסה ביום שלישי האחרון, כשחבר הכנסת עדכן בהודעה משמחת שקיבל מתושב בקיבוץ אורים,

על תחילתו של אסיף תפוחי האדמה.  הוא מיקד את הדיון בסימון אבני דרך ברורות לשיקום הכלכלה החקלאית ופיתוחה, מתוך דאגה לכך שלא מתגבשת תכנית ממשלתית ארוכת טווח לשיקום וליציאה מהמשבר. עושה הרושם מהשיח שעלה, שכל הגורמים אופטימיים, רתומים וממוקדי מטרה ועם זאת, עולים חששות מכך שקיצוצי תקציב יפגעו בפעילות ובתכניות משרד החקלאות לטובת החקלאים. 

ראש המכון הוולקני למשל, ד"ר שמואל אסולין, הביע דאגה שהמוסד שהוא עומד בראשו לא יזכה למימון מלא, וכתוצאה מכך יפגע אחד ממנועי הצמיחה העיקריים לשיקום החקלאות. אודי צוק בר, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ציין, כי האתגרים שהתעוררו מאז ה-7 באוקטובר הינם מחסור קיצוני בכוח אדם, אזורים חקלאיים שספגו נזק מהמלחמה ואי קטיף בצפון, כל אלה וסיבות נוספות, עלולים להוביל בהמשך לחסר בפירות וירקות.

רמי יצקן, מנהל קרן הפיצויים של רשות המיסים הדגיש שבחוק מס רכוש, במסגרת הפיצויים הכוללים, ניתנה עדיפות לענף החקלאות והסביר: "האפשרות היא להגיש מסלול אדום ועד אז, אפשר לקבל מקדמות בעיקר ליישובים שפונו". גלעד פרננדס, סמנכ"ל בכיר ברשות המים הוסיף, שעיקר הסיוע של הרשות הוא בדחיית תשלומים למקורות ולספקי המים המקומיים. לדבריו, הרשות מקווה "שלאחר שננצח במלחמה, נוכל לחזור לשגרה וכל צרכן יוכל להסדיר את החוב לספק שלו". עודד זבולון, מנכ"ל משקי ישראל אמר, "יש לנו מים וישראל צומחת ויהיו עוד הרבה מים ואין בעיה לייצר פתרונות לביטחון מזון, חינוך וטיפול בכוח אדם, השקעות בטכנולוגיה, לחבר את ההייטק". הוא רואה בחקלאות בעוטף עוגן משיכה להתיישבות בנגב. לתפיסתו, אין להפריז בחשיבות האחיזה בקרקע, שאותה לא נדרש כלל להסביר היום.