נזקי המלחמה בענף הפירות בגבול הצפון

סמנכ"ל הערכה ותביעות בקנט:

"עד כה תיעדנו נזקים בכ-22 אלף דונם מטעי פרי  בקו העימות בצפון, מתוכם 40% הוכרזו כשטח במניעת קטיף"
ב'כנס לפירות נשירים בהר' של מו"פ צפון ושה"מ 

הצלחה ל'כנס לפירות נשירים בהר', ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, שהתקיים בעמק הירדן בהשתתפות חקלאים, ראשי ארגונים חקלאיים, בעלי בתי קירור, חברות, חוקרים ומדריכים. 

את הכנס פתח אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "השנה האחרונה, בה פרצה מלחמת 'חרבות ברזל', בזמן שעוד התמודדנו עם נזקי הרפורמה החקלאית שהובילה הממשלה הקודמת, מעמידה בפנינו אתגרים רבים ומורכבים. על מנת לשמור על המשך קיומה וחוסנה של החקלאות הישראלית, בהתאחדות חקלאי ישראל התאמנו במהירות את פעילותנו לצרכים המשתנים של ה

אסף שמיר, סמנכ"ל הערכה ותביעות בקנט עדכן בכנס, כי הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת לתיעוד הנזקים העקיפים בחקלאות ביישובי הספר (0-9 ק"מ בצפון ו-0-20 ק"מ בדרום),

לאחר שהוסכם על מסלול נורמטיבי (ורוד) לא מחייב, לקיצור הליך קבלת הפיצויים, בו קביעות קנט המקצועיות ישמשו את מס רכוש לצורך קביעת הנזק לחקלאים, על פי מפתח פיצוי לדונם שיוגדר מראש. "בגזרה הצפונית, נרשמו עד כה כ-300 מגדלים שבחרו לבצע תיעוד במסלול הוורוד, בחלקות חקלאיות בהיקף של כ-30 אלף דונם, מתוכן כ-22 אלף דונם מטעים ש-40% מהם הוכרזו כשטח במניעת קטיף" ציין שמיר ופירט: "בגידולי הפירות, בעיקר תפוח וקיווי, כ-26% מהשטחים שתיעדנו הוכרזו כשטח במניעת קטיף (3,757 מתוך 14,230 דונם), והמצב חמור אף יותר בקרב גידולי האבוקדו, עם כ-58% שטח במניעת קטיף (3,560 מתוך 6,110 דונם) ובגידולי הבננות עם כ-78% שטח במניעת קטיף (1,635 מתוך 2,089 דונם)".

כמו כן, הוצגו בכנס מחקריהם של ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון-מיגל שסיכם תובנות מ-10 שנות מחקר בנושא שיטות דילול בתפוח ועיצוב מטעים ב'קיר פירותי', ד"ר דני גמרסני מהיחידה לחדשנות בפוסט-הארבסט במכון המחקר מיגל, על שיטות חדשניות להארכת עונת השיווק של קיווי, ד"ר מיכל אקרמן-לברט ממו"פ צפון-מיגל על שיטות עיצוב במטעי דובדבן, וד"ר דדי עזרא ממכון וולקני על תופעת התנוונות ותמותה בעצי תפוח.

הכנס נחתם בפאנל מקצועי להתמודדות עם מחסור בצבירת 'שעות קור' במטעי הצפון, הנדרשת להתעוררות תקינה של עצי פרי נשירים מתרדמת החורף, בהשתתפות חוקרים, מדריכי שה"מ, מדריכי גידול ונציגי בתי האריזה בצפון, שדנו בהשלכות משבר האקלים, על ענף מטעי הפרי, וכן העניקו המלצות לטיפולי התעוררות במטעי הנשירים (תפוח, אגס, דובדבן, שזיף, נקטרינה ועוד) מתרדמת חורף כמענה לתופעה האקלימית. בפאנל עלה כי שנת 2024 נפתחה עם ערכי טמפ' גבוהים מהממוצע ומסתמנת כשנה החמה ביותר זה שני עשורים, וכי במדידות התחנות המטאורולוגיות של מו"פ צפון, מיגל ומשרד החקלאות, נכון לתאריך 20.1.23, נצברו בתחנת המחקר של מו"פ צפון בגולן (חוות פיכמן) כ-550 שעות קור המהוות רק כ-59% מהממוצע הרב-שנתי לתאריך זה וראש פינה ויסוד המעלה, המצב חמור עוד יותר, כאשר צבירת שעות הקור הגיעה לשיעורים של כ-20-22 שעות קור המהוות כ-11-12% בלבד מהממוצע הרב-שנתי לנקודת זמן זו.

'כנס לפירות נשירים בהר' נמנה בסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות של מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים וקק"ל, המתקיימים השנה, עקב הלחימה, בבית גבריאל שבעמק הירדן, ופתוחים בפני הקהל הרחב ללא עלות, בהרשמה מראש. בחודש הקרוב יתקיימו שני כנסים נוספים שיחתמו את העונה, 'כנס הדרים' (13.2) ו'כנס אבוקדו' (20.2).