כך מתמודדים חקלאי הצפון עם שיבושי ה-GPS של הצבא: "זה ברוך גדול"

הציוד החקלאי המבוסס מערכות אוטונומיות יצא מתפקוד בעקבות שיבושי מערכות הניווט המכוונים של צה"ל,

והדור הצעיר לא יודע לתפעל מכשירים של פעם. איך מתמודדים? במבוא חמה למשל החזירו לשדה חבר קיבוץ בן 73 שיודע להפעיל טרקטור

שיבושי ה־GPS המכוונים של צה"ל החזירו לשדות את החקלאות המסורתית. לפני כמה שבועות, אחרי היעדרות של 30 שנה, שב חבר קיבוץ מבוא חמה בצפון, רמי לנר (73), לעבוד בענף גידולי השדה של הקיבוץ, וזה לא רק בגלל העובדים הרבים שגויסו למילואים בשל המלחמה. סיבה נוספת היא: מפעילי הציוד הצעירים יותר לא יודעים להפעיל את הטרקטור למשימות ריסוס או זריעה ללא המערכות האוטונומיות מבוססות ה־GPS של הטרקטורים המודרניים. ובימים אלו, על רקע שיבושים של מערכות הניווט הלווייני שמייצר צה"ל כדי להקשות על חיזבאללה לשלח כטב"מים וטילים לשטח ישראל, המערכות האלו לא מתפקדות.

"עד שהגעתי מאוד התעכבנו בעבודה כי אין מי שיודע לעשות את זה ללא GPS", סיפר לנר, בנו של אלוף דן לנר ז"ל, אחד מ־37 צנחני היישוב. "בעצם נותרתי אני, שחזרתי אחרי 30 שנות הפסקה, ומוזעק לעשות משימות שעושים בדרך כלל עם GPS. זה ברוך גדול".

שיבושי GPS, בעיקר בצפון הארץ, שמייצר צה"ל מאז תחילת המלחמה פוגשים את מרבית הישראלים בנקודות משעשעות או מעצבנות כמו חוסר יכולת לנווט עם ווייז, מכיוון שהאפליקציה מזהה את מיקומו של המשתמש בביירות. רמה אחת למעלה, מועצות מקומיות וחברות תחבורה ציבורית מתקשות בתפעול השוטף של צי האוטובוסים שלהן, שכולם מצוידים ב־GPS שלא רק מאפשר לנוסעים לדעת במדויק מתי יגיע האוטובוס לתחנה, אלא גם מאפשר למפעילים לפקח על הפעילות, ולוודא שאין תקלות ושכל המערך מתפקד בצורה יעילה. "לפני השיבושים המוקד ידע להגיד בכל זמן נתון איפה נמצא כל אוטובוס", סיפר ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח. "היום זה לא עובד. יש לנו רק לוחות זמנים משוערים כרגע, אין לי דיוק. חזרנו אחורה".