​ועדת הכספים דנה בתקציבי משרד החקלאות וביטחון ומזון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי לשנת 2026

במהלך הדיון בתקציב משרד החקלאות עלה כי זו השנה השלישית שהמשרד אינו מצליח להגיע לסיכומים עם אגף תקציבים באוצר לעניין תקציבי המשרד, כאשר השנה מבקש המשרד כ-1.8 מיליארד ₪ מעבר לתקציב המוקצה, ומאות מיליוני שקלים ממתינים לסיכום בין הצדדים.

השר דיכטר: "מ-2023 אנחנו בירידה קבועה של תקציב המשרד, בתקציב 2026 מצאנו את עצמנו פעם נוספת ב'פרוטקשן אוצרי', אגף תקציבים הודיעו לאנשי המקצוע: אתם רוצים לדון על התקציב? תאשרו את רפורמת החלב". השר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי זכה למחמאות מכלל הקשת הפוליטית על פועלו: "נקודות אור עבור האזרחים והרשויות"
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה היום (ב') דיון בתקציבי משרדי החקלאות וביטחון ומזון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי לשנת 2026.
הדיון הראשון עסק בתקציב משרד החקלאות, שעומד על כ-1.66 מיליארד ₪, לעומת כ-2.11 מיליארד ש"ח ב-2023.
שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר הציג בפתח הדיון קשיים תקציבים והעדר הסכמה עם האוצר לגבי גובה התקציב: "הממשלה הצביעה לפני כשנה וחצי על החלטה להגדיל את התוצרת החקלאית ב-10 השנים הקרובות בשליש. ב-23 השנים האחרונות, מ-2000 עד 2024, התוצרת החקלאית בישראל לא גדלה באחוז אחד של ירקות ופירות. שהגענו למשרד לפני 3 ומשהו שנים, שיננו את האסטרטגיה, קבענו שיצור מקומי עמוד מרכזי והיבוא עמוד תומך, היבוא קטן בסדרי גודל דרמטי מעשרות אלפי טון ל-9,000 טון, והיצור המקומי עלה, מכן אנחנו מתפתחים הלאה, למעט בתחום התקציב".
"כשמסתכלים על הגרף ממעל, רואים שמ-2023 אנחנו בירידה קבועה של תקציב המשרד. בתקציב 2026 מצאנו את עצמנו פעם נוספת ב'פרוטקשן אוצרי', אגף תקציבים הודיעו לאנשי המקצוע: 'אתם רוצים לדון על התקציב? תאשרו את רפורמת החלב'. אני מכיר את זה מהעבר שלי, לא חשבתי שאפשר לעשות את זה גם בעברית".
 
השר הוסיף: "יש חסר מובנה של 266 מיליון ש"ח לדברים הבסיסיים ביותר – שכר, חשמל, מים ואבטחה. לא נכון להגיע לוועדת הכספים עם עננה כזו. אין לנו בעיה לזחול, אבל הזחילה היא בשדה קוצים, תלוית מצב רוח ולא תמיד מקבלים את הכסף בזמן. על זה דרשנו תוספת של 200 מיליון ₪ לתמיכות ומחקר, זו תוספת מינימלית איתה ניתן לממש את מדיניות המשרד. שני הנתונים האלה ממש מסבירים את ספר התקציב, מספרים יבשים עם מציאות קשה".
עוד ציין השר כי המשרד ממצה את תקציב מזה שנים, וכי "בעיה מאוד קשה היא הנושא של מחקר ופיתוח, זה נשמת אפו של משרד שרוצה לקחת את החקלאות בישראל ולהרים אותה למעלה וקדימה, בין השאר גם כדי להביא חקלאים צעירים" וציין כי תקציב זה מחולק לשניים, תקציב למכון וולקני והמו"פים, כאשר רצון המשרד הוא לגדול בתחומים אלה, "ירדנו מ-50 מיליון ל-10 מיליון ₪, זה תקציב שמאבדים עם הירידה בתקציב, גם במכון וולקני ירדנו ב-23 מיליון ₪, מה שמאיים על התקציב הגמיש שלו למחקרים".
סיון ינקוביץ, מנהלת אגף תקציבים במשרד החקלאות וביטחון המזון: "זו השנה השנייה שלא נחתם הסכם תקציבי. הצגנו צרכים של 1.8 מיליארד ש"ח מעבר לתקציב 2025 לצורך מימוש מדיניות, ואף אחד מהם לא נמצא בספר התקציב". כן הציגה ירידה בתקציב הבסיס של המשרד נטו מכ-2.11 בשנת 2023, כ-1.88 מיליארד ₪ ב-2024, כ-1.84 מיליארד ₪ ב-2025 וכ-1.66 מיליארד ₪ לשנת 2026, וכנגזרת מכך ירידה משמעותית בכל אחד ממרכיבי התקציב: השקעות במו"פ, מנהל המחקר, רכש ושכר לחקלאות.
סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט: "אף פעם התקציב שהאוצר מעניק לא ממלא את כלל הצרכים. אפילו משרד הביטחון לא מקבל את כל מה שביקש. עם משרד החקלאות לא הצלחנו להגיע לסיכום, אבל אני בטוח שנצליח בעבודה מקצועית להגיע לסיכומים הנדרשים".
 
השר דיכטר השיב לדברים: "ה-200 מיליון הינם בהסכמים וההתחייבות שניתנו משר האוצר לרה"מ כדי שאצביע בעד התקציב, העובדה שלכאורה יש התחייבות אבל היא לא מופיעה בספר התקציב, זו טכניקה איך מחייבים משרד להגיע על כל צורך לאג"ת ולבקש את התקציב לצורך אותו פרויקט, זה מקשיח את הגמישות הנדרשת, ופה אני מקווה שלוועדה תהיינה הבהרות מצד אג"ת, איך פותרים את הדבר הזה. אבל נתעקש עד השקל האחרון לשקל שמגיע לנו למימוש עבודת המשרד ויעדיו. בנושא הזה אנחנו לא מוכנים לוותר על העקרונות שלנו, אף אחד לא יזחיל אותנו להסכים לפרוטקשן מצד אחד ולהטבות בספר התקציב מצד שני, לכן על הוועדה להיות ערנית גם בנושא הזה".
אוראל  פיין, אגף התקציבים הוסיף בעניין מכון וולקני: "אנחנו צריכים לדאוג לשכר החוקרים ותשתיות המכון כולל מעבדות, מי שאחראי לגייס את תקציבי המחקר השוטפים זה  החוקרים, הם מגיעים מקרנות חוץ תקציביות. אנחנו לא מתקצבים תקציבי מחקר בתקצוב מכון וולקני, תקציבי המחקר החקלאי ממומנות ברובם דרך קרן המדענית הראשית".
 
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי סיכם את הדיון: "בסוף נצטרך לעשות מהלכים שנראה שפחות תאהבו באוצר ויהיו פחות נכונים גם למדינה, תמיד בסוף שאין זמן מקבלים החלטות בזמן קצר וזה לא טוב. אני מבקש שתנהלו שיח, לא במיילים, שבו ותקדישו לזה 10 שעות, תגמרו את האירוע, ותבואו לפה מסודרים".
בהמשך דנה הוועדה בתקציב משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שתקציבו לשנת 2026 עומד על 686   מיליון ₪. לצד כך הציגו במשרד כי מדובר בכסף וודאי, ללא תוספות דוגמת כסף קואליציוני שצפוי להגיע לשולחנו. לשם השוואה בשנת 2025 היקף הפעילות הכוללת של המשרד עמד על כ-1.26 מיליארד ₪, וסך כל התקציב המובטח של המשרד, עמדו בתחילה על תקציב נמוך מזה שהועמד לרשות המשרד לשנת 2026.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף הציג צמיחה תקציבית משמעותית וביצוע של 100%: "מ-2020 ועד 2025 חל גידול משמעותי בפעילות, ואנחנו במקום הראשון בין המשרדים ביכולות הביצוע. הרשויות אוהבות לעבוד עם המשרד כי יש לנו צוות קטן, פחות מ-100 עובדים, שיודעים להגדיל ראש בלי עודף בירוקרטיה. המשרד הוכיח את עצמו במלחמה כשיש רשויות שקיבלו הקצאה תקציבית תוך 24 שעות מרגע הבקשה".
במשרד הציגו כי התקציב מיועד לשימושים הבאים: החלטות ממשלה מהעבר  לסיוע לנגב, הגליל והצפון: 445 מיליון ₪. יחידות צעירים: 40 מיליון ₪, עידוד תעסוקה וחדשנות - קרן העושר: 30 מיליון ₪, פרויקטים בתחום הצמיחה הכלכלית: מנועי צמיחה כלכליים ברשויות, מיזם "עיר מדינה" – משיכת מתנדבי הייטק לנגב ולגליל, מרכזי חדשנות וקליקטק, הקמת "האבים" (מתחמי עבודה משותפים מסובסדים לצעירים). פרויקטים בתחום הצמיחה הדמוגרפית: שיפוץ מבני ציבור, שוקי תוצרת מקומית ואירועים לעידוד ההתיישבות, חיזוק ערים מעורבות ויישובים צמודי גדר, וסיוע להתיישבות צעירה במרכיבי ביטחון וקהילה.
כלל חברי הכנסת בירכו את השר על פועלו
ח"כ יעל רון בן משה: "כתושבת הגליל, השר הוא נקודת אור עבור האזרחים והרשויות. יש שר שהוא כתובת והוא מבצע. כואב לי שהמשאבים שלך מוגבלים, לתושבי הנגב והגליל מגיע יותר".
ח"כ חמד עמאר: "זה אחד המשרדים היחידים במדינה שמבצע. הייתי שם לך 5 או 10 מיליארד ש"ח כי אתה יודע לנצל אותם. בכל יישוב שאני מגיע אליו מבקשים שיהיה למשרד הזה יותר כסף".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "הצניעות והמסירות של השר זה לא מחזה נפוץ. הוא פנה אלי בשבועות הראשונים למלחמה כדי להציג פרויקטים מחוץ לקופסה. אני לא מתה על השיטה של משרד עוקף בירוקרטיה, כי בידיים הלא נכונות זה יכול להיות בעייתי, אבל אני מודה לך על העשייה".
ח"כ יצחק קרויזר: "השר הוא הזרוע הביצועית של כלל ממשלת ישראל. אני מקווה שלקראת התקציב הנוכחי המשרד שלך 'יתנפח' מאוד כי הכסף הזה מגיע בסוף לתושבים".