"שומרים על הבית בכל מחיר"

החקלאים בגבול הצפון שממשיכים לעבוד תחת אש

ברק ואימו מירה נהרגו מנ"ט של חיזבאללה, והזכירו את הסכנה שאורבת בגבול. אבל אמנון חייב לטפל מדי יום בתרנגולות, יניב לא מוכן להפקיר את 1,500 העיזים שלו, ויובל לא סומך על המדינה שתדאג לפיצוי על הפסדים במטעים. חקלאים רבים ביישובי הגבול נשארו בבתיהם - וחלקם חשים שהממשלה כפתה עליהם להמשיך לעבוד: "שולחים אותנו למות"

המוות אתמול (ראשון) של ברק איילון, חבר כיתת הכוננות במושב כפר יובל שבאצבע הגליל, ואימו מירה בת ה-76, שנהרגו מירי נ"ט של חיזבאללה - הזכיר לכולם את הסכנה הרבה הנשקפת לאזרחים בגבול הצפוני. בעוד הרוב הגדול של האזרחים פונו מהאזור סמוך לפרוץ המלחמה, חקלאים רבים ביישובי הגבול נשארים תחת איום הטילים - חלקם מרצון, וחלקם מחוסר ברירה. זה סיפורם של שלושה חקלאים שמתמודדים עם הפחד היומיומי מהירי של חיזבאללה.

אמנון אברהם, כפר יובל

אתמול, כשעלו הדיווחים באפליקציות על אודות ירי טילי חיזבאללה לעבר בית בכפר יובל, הטלפון של אמנון אברהם (59) כמעט קרס. "קיבלתי מאות טלפונים והודעות מהמשפחה ומהחברים, שדאגו לשלומי והיו בטוחים שנפגעתי", סיפר אברהם, בעל לול תרנגולות מטילות מהמושב הוותיק שעל גבול לבנון. "אני רב איתם כל הזמן, כי הם רוצים שאעזוב, אבל מהיכן אכסה 200 אלף שקלים על עלות העופות והאוכל שרכשתי להם אם אעזוב?".