רשות החברות ממליצה לסגור את חברת הביטוח לנזקי טבע המשותפת לחקלאים ולמדינה

נזקי הטבע לחקלאים מתקרבים לחצי מיליארד שקל בשנה, אבל במסגרת בדיקה של 20 חברות ממשלתיות, הומלץ לפעול לשינוי מעמדה של קרן קנט כמונופול ואף לסוגרה לחלוטין.

קנט ומשרד החקלאות מתנגדים. קנט בתגובה: ״חברות ביטוח פרטיות נמנעות מלפעול בתחום מחוסר כדאיות” 

שות החברות מציעה להפסיק את מתכונת פעילותה הנוכחית של קרן קנט, העוסקת בביטוח נזקי טבע בחקלאות ומוחזקת בבעלות משותפת של הממשלה והחקלאים. לפי עמדת רשות החברות הממשלתיות שהגיעה לכלכליסט ועוסקת בעתיד הקרן, היקף הנזקים לחקלאות הגיע בשנים האחרונות לשיא שנה אחר שנה, והקרן פועלת ב”מודל לא תחרותי”. כעת דורשת הרשות למצוא מודל אחר לפעילותה: סגירתה ושינוי מודל הסבסוד, השארת פעילותה ופתיחת השוק לתחרות או מיזוגה לתוך ענבל, חברת הביטוח הממשלתית. בכל אחת מן האפשרויות שעל הפרק, יאבדו החקלאים את שליטתם בחברה. במשרד החקלאות מתנגדים באופן נחרץ לסגירת קנט.

חוות הדעת של הרשות היא חלק ממהלך שמוביל רועי כחלון, יו״ר רשות החברות הממשלתיות, אשר נבחר לתפקיד בספטמבר אשתקד. במסגרת המהלך נבחן הצורך בהשארתן של החברות הממשלתיות ככאלה, בהתבסס על היבטים פיננסיים ותאגידיים. הרשות מכינה כעת תוכנית העוסקת בהתאמות מבניות ברוח דומה בכ־20 חברות ממשלתיות, שקנט היא אחת מהן.

של שינויי האקלים המובילים לריבוי אירועי קיצון עוצמתיים וממושכים יותר, היקף הנזקים שהחקלאים סופגים גדל משנה לשנה. כך, למשל, ב־2023 הוא עמד על 390 מיליון שקל, גידול של 13% מהשנה שקדמה לה. ב־2024 כבר היה מדובר ב־400 מיליון שקל וב־2025 תפח הסכום ליותר מ־450 מיליון שקל נפתח בכרטיסייה חדשה (שיא של עשור).

הכתובת של החקלאים שסובלים מהנזקים הללו היא קנט. הקרן, שהוקמה בשלהי שנות השישים, מספקת רשת ביטחון לחקלאים מפני נזקי ואסונות טבע, ופועלת בבעלות משותפת של 14 ארגוני חקלאים והממשלה (כל צד מחזיק במחצית ממניות החברה, המדינה בעלת זכות הכרעה וממנה את יו״ר הדירקטוריון). בחברה מועסקים כ־100 עובדים, והוצאותיה הן כ־30 מיליון שקל בשנה. היא מבטחת 11 אלף לקוחות, והכנסותיה השנתיות עומדות על 450 מיליון שקל, בעיקר מגביית פרמיות מחקלאים ותמיכה ממשלתית – המדינה מסבסדת את הפרמיות בכ־50% בממוצע. לאורך השנים צברה החברה עתודות העומדות על כמיליארד שקל ומיועדות לכיסוי ביטוחי לאירועי קיצון.