צמצום בכמות המזון ומחסור בעובדים: זה מה שעלול לקרות עד שנת 2050

עד שנת 2050, אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול לכ-16.5 מיליון נפש, גידול שיביא לעלייה של כ-65% בביקוש למזון.

תחזיות אחרות מדברות על מחסור בידיים עובדות בענף המזון | זו התוכנית הלאומית לביטחון המזון שנועדה להבטיח אספקת מזון בריאה

בעולם המשתנה במהירות, סוגיית ביטחון המזון הפכה לאחת הסוגיות המרכזיות ביותר המעסיקות ממשלות, ארגונים, קהילות ועוד. ביטחון מזון אינו מתייחס רק לזמינות המזון, אלא גם לאיכות, בטיחות, גישה, והיכולת של כל אדם להשיג תזונה מספקת, בריאה ומזינה לאורך זמן. 

המלחמה הנוכחית והאירועים הגיאופוליטיים בעשור האחרון, בהם משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים -  חידדו את הסיכון שבתלות ביבוא. במקביל לכך, אירועים אלו הציפו את החשיבות בהבטחת אספקה סדירה של מזון בר השגה, איכותי ובריא לכלל אזרחי ישראל. המציאות מחייבת אותנו להשקיע בתשתיות, ידע ודור חדש של חקלאים, לצד גיבוש תוכנית לאומית כוללת, מבוססת וארוכת טווח.

עד שנת 2050, צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול לכ-16.5 מיליון נפש, גידול שיביא עמו לעלייה של כ-65% בביקוש למזון. במקביל, שינויי האקלים עלולים להביא לצמצום דרמטי בכמות המזון. תחזיות אחרות מדברות על מחסור בידיים עובדות בענף המזון בתוך שנים ספורות, גדול משמעותית מהמחסור הנוכחי שאנו חווים כבר כעת.

אם זה לא מספיק, מעל לשליש מהמזון שמיוצר בישראל אובד עוד לפני שהוא מגיע לצלחת. עלות תופעה זו מוערכת ביותר מ-23 מיליארד שקלים בשנה. כלומר, ההנחה שמדפי הסופר תמיד יהיו מלאים תלך ותתערער בעתיד, וכך גם הקרקעות החקלאיות המניבות.