מזון למחשבה

כשמחירי העגבניות מרקיעים שחקים בגלל המלחמה ובשל תלות גדולה מדי בייבוא שגרמה לצמצום הגידול המקומי,

מדובר בבעיה מתחום הניהול האסטרטגי של הביטחון התזונתי בישראל. אילנית כהן-קבסה, אחת מבכירות ענף הפודטק, מסבירה מה המדינה צריכה לעשות כדי להבטיח לנו עצמאות – בתוך הצלחת

את הראיון עם אילנית קבסה־כהן, אחת הנשים המובילות בתחום הפודטאק הישראלי ומומחית בביטחון המזון, קבעתי עוד לפני שהכותרות בישרו על המחסור החמור בעגבניות בעיצומו של הקיץ. התחום שלה הפך כה אקטואלי עד שגם שר החקלאות אבי דיכטר טרח להוסיף לטייטל שלו את התואר "השר לביטחון המזון".

קבסה־כהן, שותפה־מנהלת ב־URIKA PARTNERS, מסבירה כי "המחסור בעגבניות הוא דוגמא מדויקת לצורך בניהול אסטרטגי של ביטחון תזונתי. ישראל מסתמכת במידה רבה על יבוא מזון. ההערכות נעות סביב 70% מתצרוכת המזון שלנו. מצבים של מלחמות ושינויי אקלים – הכוללים עליית טמפרטורה, הצפות ומחלות של צמחים, גורמים לכך שגידולים רבים נמצאים היום בסכנה. כך, למשל, מלחמת אוקראינה הביאה לעליית מחירי החיטה. גידולים כמו בננות, קקאו וקפה נמצאים בסכנה כתוצאה מפגעי אקלים ומחירם בשוק חומרי הגלם העולמי האמיר בעשרות ואף מאות אחוזים. וגם הקורונה ואחר כך המלחמה אצלנו הביאו לשיבוש בשרשרת האספקה ברמה העולמית, שתורם לעליית מחירי מזון. הסיכון המשולש של שינויי אקלים, מצב ביטחוני רעוע של מדינה מוקפת אויבים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית מחייב היערכות טובה יותר לעתיד. ביטחון המזון זו סוגייה של ביטחון לאומי. לישראל אין ברירה אלא לקחת אחריות ולדאוג לעצמה ולתושביה לאספקת מזון יציבה".

קחו את העגבניות כמשל. המחסור נובע בראש ובראשונה מהמלחמה בדרום, שם גדלות רוב העגבניות שאנחנו אוכלים. גם ההישענות על ייבוא גרמה עם הזמן לצמצום של 30% בגידול העגבניות המקומי. הוסיפו לכך חרם טורקי ואת עצירת הייבוא מירדן בשל זיהום מי ההשקיה – ואנחנו מגיעים למשבר קשה.

"הפתרון", היא אומרת, "נמצא בשילוב הכוחות של תמיכה ממשלתית – שצריכה להעניק תשתית ומימון ולהסיר חסמים רגולטוריים; פיתוחים טכנולוגיים (למשל זרעים עמידים); המשך פיתוח והטמעה של שיטות גידול מתקדמות בתחום הטכנולוגיה החקלאית; ויצירת כמה שיותר חיבורים בין תאגידי מזון שצריכים את הפיתוחים הטכנולוגיים־חקלאיים לבין סטארטאפים ישראליים שימציאו אותם".