מאגרי המים מתרוקנים, החקלאות קורסת – והבריאות של כולנו על הכף

שנת הבצורת החמורה ביותר מזה שנים, לצד מחסור חמור במים ועליות מחירים משמעותיות, מכבידים על החקלאות המקומית שמתכווצת במהירות,

והבריאות הציבורית נמצאת על הכף. ללא פעולה מיידית, התלות בייבוא המזון תתעצם, והישראלים ייאלצו לוותר על רכיבים תזונתיים חיוניים. מתווה התוכנית הלאומית לביטחון המזון כבר מוכן – עכשיו הזמן לאחד כוחות, להשקיע במחקר ולפעול יחד כדי לשמור על עתיד המזון של ישראל

החקלאות הישראלית ניצבת היום בפני אתגר שלא הכרנו מזה עשרות שנים. בצורת קשה, קיץ חריג בחומו וירידה של כ-40% בכמות המשקעים מהממוצע הרב-שנתי, הובילו לפגיעה דרמטית ביבולים. הנתונים מדאיגים: שטחי גידול חקלאות בעל, המבוססת על גשמים, צפויים להתכווץ ב-25%-30% השנה; מגדלי חיטה ושעורה מדווחים על ירידות של עד 60% ביבול באזורים מסוימים, וגם ענף הפירות והירקות נפגע קשות – תפוקת פירות ההדר צנחה בכמעט 20% בשנה החולפת. מחסור במים להשקיה גרם לירידה של כ-15% בכמות המים המוקצית לחקלאות, וכתוצאה מכך עלו מחירי הפירות והירקות הטריים בכ-12% בשלושת החודשים האחרונים בלבד. והתחזית לעתיד? מגמת ההתייקרות צפויה להימשך ואף להחמיר.

השלכות המשבר הזה חורגות הרבה מעבר לשורת הרווח של החקלאים. ככל שמחירי המזון הטרי עולים, יותר ויותר ישראלים נאלצים לוותר על רכיבים תזונתיים חיוניים לטובת מזון מעובד וזול – תהליך שמוביל לעלייה בתחלואה ולפגיעה באיכות החיים, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כבר כיום, כ-1.5 מיליון ישראלים חיים באי ביטחון תזונתי, מתוכם מאות אלפים במצב חמור.

התחזיות לעתיד אינן מעודדות. התחממות גלובלית, ירידה נוספת במשקעים, מדבור והמלחת קרקעות – כל אלו צפויים להמשיך ולצמצם את שטחי הגידול החקלאי. כיום, רק כ-17% משטח המדינה ראויים לעיבוד חקלאי, והשטח הזה הולך ומצטמצם. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, החקלאות הישראלית עלולה לאבד עד 20% נוספים משטחי הגידול עד סוף העשור. בתרחיש הפסימי, התלות בייבוא מזון תזנק מכ-40% כיום לכ-60% עד 2030, וגידולים מרכזיים – תפוחים, כותנה, אורז – יהפכו לבלתי משתלמים ואף ייעלמו מהחקלאות המקומית. המשמעות היא פגיעות גבוהה לשיבושים עולמיים, עליות מחירים חדות, ואובדן שליטה על איכות ובטיחות המזון.