לראשונה יתאפשרו שירות לאומי והתנדבות קהילתית בתחומי חקלאות וטכנולוגיה;
תורחב גם ההגדרה של גוף מפעיל כך שתכלול את המוסדות הלאומיים וכן תאגידים ציבוריים
אושר לשנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה: לראשונה יתאפשרו שירות לאומי והתנדבות קהילתית בתחומי חקלאות וטכנולוגיה;
מנכ"ל רשות השירות האזרחי: "כדי להרחיב צריך לפתוח אפשרויות חדשות"
עוד נקבע בתיקון: צעירים מתמודדי נפש יוכלו להשתלב בשירות עד גיל 27
ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאות שניה ושלישית הצעת חוק ממשלתית הכוללת שורה של תיקונים בחוק שירות אזרחי, התשע"ז 2017, המגדיר את מנגנוני ההתנדבות והעסקת המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות קהילתית. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר אמרה: "השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית תורמים רבות לחברה, לקהילה, למדינת ישראל וגם נותן המון למשרתים עצמם כגשר לחיים וכתפיסת חיים של נתינה והתנדבות. חשוב להתאים את החוק לצרכים ולמציאות המשתנה כך שיתאפשר לכמה שיותר צעירים לשרת".
על פי מנכ"ל רשות השירות האזרחי ראובן פינסקי, מאז נחקק החוק ב-2017 עלו מספר צרכים לתיקונו והתאמתו לשטח. כמו כן נועדו התיקונים לאפשר ליותר משרתים מאוכלוסיות שונות להשתלב במגוון רחב יותר של מקומות ותפקידים. לדבריו: "השנה עברנו את ה-20,000 מתנדבים בשירות עם גידול משמעותי בחברה הערבית והחרדית. עיקר התיקונים שאנחנו מביאים נועדו לאפשר למתנדבים לשרת במקומות ובתחומים משמעותיים נוספים. אחד האתגרים הוא גברים ערבים לדוגמא, שכרגע אין לנו מספיק תפקידים שמתאימים להם. כדי להרחיב צריך לפתוח אפשרויות חדשות, כמו למשל שירות אזרחי טכנולוגי לאנשים עם ידע בתחום, כזה שתורם בתחומים כמו רווחה חינוך וחברה. המתנדבים יוכלו לסייע בתכנות מערכות, פלטפורמות דיגיטליות ולומדות לעמותות, לפתח חידושים שכנראה לא היו משתלמים לשום חברת הייטק ויהיו נגישים בחינם לשרת את הציבור".
בין היתר קובע התיקון כי המוסדות הלאומיים וכן תאגידים ציבוריים יוכלו להיות מוכרים כגוף מפעיל לשירות על פי התנאים המוגדרים בחוק. בין היתר יאפשר התיקון שירות במוסדות ותאגידים ציבוריים כמו הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, יד ושם ועוד. באשר לתאגידים ציבוריים הובהר בדיון כי גם גופים הנכללים בקטגוריה ידרשו להגיש לאישור הרשות את בקשה להכרה כגוף מפעיל ואת התפקידים המיועדים למשרתי השירות האזרחי ולקבל את אישורה טרם יתאפשר שילוב משרתים בשורותיהם. כמו כן הובהר כי המשרתים אינם יכולים להיות תחליף לעובדים הממלאים תפקיד בשכר.
בנוסף נקבע לראשונה כי ניתן יהיה לבצע שירות לאומי-אזרחי במסגרת הגופים המפעילים שאינם רשויות ציבוריות גם בתחומים כמו חקלאות וטכנולוגיה שעניינה תוכנה או חומרה על פי התנאים המוגדרים בחוק.
בהצעה הממשלתית מוזגה גם הצעה פרטית של ח"כ וולדיגר, שתאפשר למתמודדי נפש להשתלב בשירות עד גיל 27 ולא עד גיל 24, בדומה למתמודדים עם מוגבלות פיזית או שכלית שלמדו בחינוך המיוחד. בהתייחס לתיקון אמרה ח"כ וולדיגר: "השירות הלאומי כולל תכניות נפלאות עבור צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות ומתמודדי נפש, שמסייעות להם להשתלב בחברה ולעתים אף מצילות חיים. צעירים מתמודדי נפש לא תמיד יכולים להספיק להשתלב בהן בגילאים המוקדמים ועלולים לפספס אותן ולכן התיקון הזה הוא חשוב".
בדיון נמסר כי בשירות לאומי משרתים כיום כ-2,200 צעירים בסיכון או עם מוגבלות, כ-200 מהם מאובחנים כמתמודדי נפש. עטרה אפל, סמנכ"לית עמותת בת עמי המרכזת את השירות עבור כ-150 צעירים מתמודדי נפש הדגישה את הערך המוסף וחשיבות השירות עבור הצעירים ואמרה כי חשוב לאפשר לכל צעיר מתמודד נפש להשתלב בתכניות השירות ללא תנאי של אחוזי הנכות הנפשית שניתנו לו".
