למנף את רוח ההתנדבות:

האם נמצא פתרון אפשרי למצוקת כוח האדם בעוטף עזה?

מומחים קוראים לשקם את החקלאות בעוטף עזה באופן סביבתי, כך שהתהליך הארוך והמורכב ייטיב עם כלל אזרחי המדינה, כולל החקלאים

המתקפה האכזרית על העוטף ב-7 באוקטובר הותירה אחריה לא רק אדמה מדממת, אלא גם קרקע, מים ואוויר מלאים בזיהומים שנשקפת מהם סכנה לבריאות, מבנים הרוסים שמצריכים בנייה מחודשת – ומשקים חקלאיים רבים שנפגעו. כעת, מומחים קוראים לשקם את המשקים החקלאיים של העוטף בדרכים בנות-קיימא, שיועילו לחקלאות של אחרי המלחמה ויסייעו לה להיות אף טובה יותר מזו שלפניה.

אחת הפגיעות הקשות בחקלאות היא מצוקת כוח האדם. עזיבתם של עובדים זרים רבים, שעבדו במשקים ובעקבות המלחמה חזרו לארצותיהם, הקשתה מאוד על קטיף תוצרת (עד לאובדן של יבול) ועל ביצוע שתילות חדשות בסתיו. "המחסור בידיים עובדות בחקלאות, שהיה קיים עוד לפני המלחמה, נעשה קשה עוד יותר; בין השאר, אנשי מקצוע רבים גויסו ואי אפשר להחליפם על ידי מתנדבים – מה שעלול לגרום למשקים רבים להיסגר לפחות לעונה הקרובה", אומר לירון ישראלי, מייסד מרכז התשתיות לחקלאות בת-קיימא "אדמה חיה", דוקטורנט לחקלאות ואקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בפיתוח אגרו-אקולוגי

מלבד המשאב האנושי החסר, גורם נוסף שמסכן את האדמה החקלאית בדרום הוא הגשמים שהחלו יורדים. "אחוז ניכר משטחי העוטף מוכרים על ידי משרד החקלאות כאזורים בסכנת סחיפת קרקע חמורה", אומר ישראלי. בתופעה זו, חלקים מהקרקע ניתקים ונסחפים עם מי הגשמים, מה שמוביל בראש ובראשונה לאובדן אדמה חקלאית פורייה ולהפחתה בתנובת האדמה. "אם לא נדאג לעזור לחקלאים בכיסוי הקרקע, כדי למנוע סחף – תוך כדי המצוקה הקיימת בצל המלחמה – עלול להיות משבר גדול נוסף".

כמו כן, לדברי ישראלי, במלחמה היה צורך לעקור מאות דונמים של מטעים לטובת "חישוף שטח" (ניקוי שטח ממכשולים כדי לספק לצבא שדה ראייה ולמנוע ממחבלים מקומות מסתור). כ-60 אלף דונם של אדמות חקלאיות נמצאים בטווח ירי מהגדה המערבית והצבא אוסר כניסה אליהן, ואדמות חקלאיות רבות נוספות משמשות כאזור חניה לטנקים ולתותחים וכשטחי כינוס – כלומר, אלפי דונמים של שטחים יצאו מפעילות חקלאית. "אובדן שטחים אלו הוביל למחסור לאומי של מזון – בעיקר לחיות משק, מה גם שהאדמה שהופקעה לצרכי המלחמה תצטרך לעבור שיקום בבוא העת כדי שיהיה אפשר לגדל עליה שוב גידולים חקלאיים", הוא מסביר.