לוחמי דובדבן

פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני

*תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל שמלאכת הקטיף תתקדם, יוכלו לאמוד את הנזקים הכלכליים. צילום: תקשורת יעל שביט

חודש מאי והימים שלפני חג השבועות מסמנים את תחילת עונת קטיף פירות הקיץ בישראל, תקופה אינטנסיבית לחקלאים הזוכים לקטוף את פרי עמלם לאחר טיפול ממושך במטעים. השנה עונת הקטיף שונה, שלא לומר מאתגרת. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה ארוכה וכואבת, שנראה שהולכת ומתעצמת בגבול הצפוני, ומשפיעה על החקלאות במטעים ובשדות בגבולות המדינה ועל החקלאים המנסים לספק את תצרוכת הירקות, הפירות והביצים לאזרחי המדינה, תחת מתקפות לא פוסקות של טילים וכטב"מים.
שטח צבאי סגור
עם תחילת המלחמה פונו מבתיהם עשרות אלפי תושבים מיישובי גבול הלבנון, שטחי חקלאות רבים הממוקמים עד שבעה ק"מ מגבול עזה באזור הנגב המערבי, ובאזור קו העימות בצפון עד ארבעה ק"מ מגבול לבנון, הוכרזו על ידי צה"ל כשטח צבאי סגור, והחקלאים לא הורשו להגיע לקטוף ולטפל בשדות ובמטעים. עם התמשכות הלחימה, בחודשים הקריטיים של הכנת המטעים בגבול הצפון לעונת הקטיף, עדיין מתמודדים החקלאים עם אתגרים רבים. "לא הורשנו להגיע לכל המטעים ונרשמה פגיעה קשה ברצף התפקודי-טיפול במטעים כחלק מההכנות ההכרחיות וההיערכות לקראת עונת הקטיף 2024", אומר ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות וחקלאי. "בחודשים הקרובים, ככל שמלאכת הקטיף תתקדם, נוכל לאמוד את הנזקים הכלכליים״.
עונת קטיף הדובדבנים נפתחה בשבועות האחרונים בצל ספק גדול של החקלאים במטעים סמוכי הגדר ובפרט בגבול הלבנון, שלא יוכלו לקטוף את פירות הקיץ אם לא יורשו להיכנס לאזורים המאוימים ביטחונית. בעוד תושבי היישובים פונו, נשארו החקלאים לעבד את המטעים. "למרות הכול אנו מלאי אופטימיות ותקווה כי נצליח וככל שיתאפשר נגיע גם למטעים סמוכי הגדר, לקטוף ולספק את הפרי הישראלי האיכותי לאזרחי ישראל" הוסיף בלחסן. אך על אף הרצון העז של החקלאים לספק לאזרחי מדינת ישראל את הפרי האדום האהוב, לא כל המגדלים אופטימיים שאכן יצליחו לקטוף. ״לצערי אני בספק אם השנה נצליח להגיע לכל מטעי הדובדבן" אומר אסף שוורץ, מנהל המטעים בקיבוץ יראון שבגליל העליון. "כ-20 דונם של דובדבן ממוקמים בשטח צבאי סגור בסמוך לגבול, והחקלאים לא הורשו לטפל בהם בחודשים האחרונים, ואנחנו לא יודעים אם הפרי הבשיל בהצלחה. ישנם 20 דונם נוספים של דובדבן הממוקמים במרחק מה מהגבול, אותם אנחנו מקווים לקטוף כמתוכנן, כך שלפחות 50 אחוזים ממטעי הדובדבן של הקיבוץ ייקטפו״. גם בקיבוץ מנרה, שספג פגיעות ישירות בחודשים האחרונים, העריכו כי ניתן יהיה לקטוף רק חלק מהפרי. "חקלאי קיבוץ מלכיה מטפלים בכ-70 דונם של מטעי דובדבן, אני מעריך כי נצליח לקטוף רק 45 דונם", אומר עמית כהן, מנהל המטעים בקיבוץ מלכיה. "25 דונם נוספים ממוקמים בקרבת גבול לבנון, ובחודשים האחרונים לא הורשנו להיכנס לכולם, ולא יכולנו לטפל בהם כראוי, אך אנו מקווים כי הפרי הבשיל ושנצליח להגיע לכל המטעים ולקטוף מה שניתן".
אופטימיות זהירה
בעין זיוון שבצפון רמת הגולן היו מעט אופטימיים יותר. אלכס קודיש, מנהל מטעים וחקלאות בקיבוץ, אומר כי ברמת הגולן נשמר שקט יחסי לאורך חודשי המלחמה, כך שהחקלאים בגולן הצליחו לטפל במטעים ולשמור על רצף תפקודי תקין, וכי הוא מקווה שהדובדבן ושאר הפירות שיבשילו בהמשך העונה, ייקטפו כמתוכנן ויגיעו לאזרחי ישראל ישירות מצפון הגולן.
דובדבני עין זיוון ידועים באיכותם הגבוהה, שכן הודות למיקומו הגבוה של הקיבוץ (961 מטר מעל פני הים) נהנים מטעי הנשירים, הזקוקים למנות קור לאורך שעות רבות (מעל 600 שעות קור ב-7-0 מעלות צלזיוס), מתנאי אקלים מטיבים. מטעי עין זיוון משתרעים על 1,600 דונם וכוללים מטעי פרי מובחרים ואיכותיים ובהם תפוח, דובדבן, נקטרינה, אפרסק, אגס וכן חלקות של פירות יער מובחרים. בנוסף בחקלאות עין זיוון כ-800 דונם כרם יין ומעט ענבי מאכל וכ-400 דונם גידול פטריות כמהין.
יובל זיו, המנהל העסקי וחבר קיבוץ אל רום שברמת הגולן, מביע אף הוא אופטימיות ביחס לקטיף, בינתיים. "אל רום ממוקם בצפון הגולן וכרגע מרגיש פה 'בועה'. אין אזעקות, וכשמתבצע ירי הוא מכוון למחנות צה"ל. התחלנו לקטוף דובדבנים, בקרוב יתחיל קטיף האוכמניות. אנחנו מגדלים גם תפוחים, קיווי וגם ענבי יין עם יקבי רמת הגולן".
לדברי זיו, בתחילת המלחמה היו מגבלות, אבל נכון לעכשיו ניתן להיכנס לכל השטחים החקלאיים. גם העובדים שעזבו בתחילת המלחמה חזרו, כך שאין בעיה של מי שיקטוף ויטפל במטעים. "החקלאות עובדת רגיל. שוב, הכול נכון לרגע זה, הגולן כרגע מחוץ ללחימה, אבל אם המצב יתפתח לאזורנו, תהיה לזה השפעה". הפגיעה הקשה, אומר זיו, היא לא בחקלאות אלא בתחום התיירות. "התיירות סגורה, אנחנו לא בקו עימות ולא מקבלים פיצויים. פתחנו מלון חדש לפני שנה ואין תיירות, לא תיירות חוץ ולא פנים".
תוצרת טרייה תחת איום ביטחוני
״החלטנו להישאר ולהמשיך לעבד את האדמות והמטעים, החקלאים מוכיחים לכולנו שוב ושוב, עד כמה חשובה השמירה וההגנה על החקלאות והחקלאים ועיבודם של שטחי הלאום בגבולות המדינה בצפון ובדרום", אומר בלחסן ומוסיף, "אנו למדים בתקופה זו, עד כמה חשובה קיומה של חקלאות עצמאית בישראל ובפרט לאורך גבולות המדינה. החקלאים הם אלו שנשארו ביישובים המאוימים וממשיכים לעבד את השטחים, לקטוף, לאסוף ירקות וביצים מהלולים סמוכי הגדר, תחת איום ביטחוני, במטרה לספק תוצרת בריאה וטרייה מידי יום. אנו החקלאים נמשיך לזרוע, לשתול ולקטוף את תוצרתנו החקלאית בארצנו היקרה והאהובה למען עתידנו וקיומנו כאן״.