לא כמו באירופה: מה שכחו באוצר לספר על התמיכות לחקלאים?

למה 100 שקל לחקלאי לדונם בישראל הם דווקא לא כמו 26 יורו לחקלאי באירופה, ומה חשבו רק לפני כמה שנים במשרד החקלאות על התוכנית שמקדם כעת השר שעומד בראש המשרד? • המשרוקית עושה חריש עמוק ברפורמה החקלאית שנכנסה לחוק ההסדרים

הרפורמה הנוגעת למחירי הפירות, הירקות ושאר התוצרים החקלאיים הפכה לאחת הרפורמות הבולטות והמדוברות בתקציב החדש ובחוק ההסדרים שנלווה לו. כולנו הרי רגישים למחירים שאנחנו משלמים בסופר, התחושה היא שהמוצרים הללו יקרים משמעותית מכפי שהיו בעבר, ומי לא היה רוצה לראות אותם מוזלים? באוצר מבטיחים שהם מצאו דרך לעשות זאת: הורדה אגרסיבית של מכסים ומכסות והפחתת רגולציה, כדי לעודד יבוא של פירות וירקות, ביצים ומוצרי חלב.

ההתנהלות הזאת היא בעייתית מכמה בחינות. ראשית, היא אינה לוקחת בחשבון את התפוקות וההכנסות המשתנות של החקלאים בארץ לאורך השנים, ומבטלת את תקופת הביניים וההסתגלות ממנה נהנו חקלאי אירופה. אבל חשוב מכך, היא מתעלמת מסוגי החקלאות השונים ומפלה בצורה ברורה את מגדלי הפירות והירקות. בתוך החישוב האירופי המקורי נכללים בעיקר משקים אקסטנסיביים, כלומר כאלו הנסמכים על שטח רב (גידולי צאן ובקר, שטחי מרעה ומספוא וכו'). עבור חקלאים כאלה הפיצוי המצטבר פר דונם יכול להפוך למשמעותי. אבל בישראל החישוב הזה ישמש רק לפיצוי של בעלי גידולים צמחיים, כלומר כאלה שמגדלים פירות וירקות. הם מפיקים את התוצרת שלהם על בסיס שטח מצומצם בהרבה, ולכן גם הפיצוי שיקבלו יהיה קטן הרבה יותר.