לא היה מוכן לנטוש את המשק שלו

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל- בדברים לזכרו של החקלאי אייל אוזן ז"ל שנהרג מירי חיזבאללה עת שהה במטעיו בגבול הלבנון

השבוע התבשרנו כי החקלאי היקר, אייל אוזן ז"ל נהרג מפגיעת נ"ט ששוגר על ידי החיזבאללה, בעת ששהה במטעים הממוקמים על גבול לבנון.

אייל, בן 54 במותו, יליד מושב נטועה בגליל המערבי, איש אדמה בכל רח"מ אבריו, שהמשיך את דרכם של הוריו, אביו רפי אוזן (ז"ל) ואימו מזל (תבדל"א), ממייסדי נטועה, במשק המשפחתי המונה כ- 240 דונם מטעי נשירים: דובדבן, אפרסק, נקטרינה, תפוח, וקיווי, הקמת בית אריזה ושיווק חדיש ומתקדם ומשק להטלה, שכולם ממוקמים בסמוך לגבול, במושב נטועה.

עם השנים הקים אייל לא רק משק חקלאי לתפארת, אלא גם משפחה למופת, שהתמקמה בקיבוץ גשר הזיו. יחד עם רעייתו שושי חינך את שלושת ילדיו, ניב, עפרי ורועי, לערכי ציונות התיישבות, ענווה, יושרה ואהבת הארץ.

ניב בנו הבכור אמר על אביו: "אבא שלי, אהב לעבוד את אדמת הארץ, הצמיח שורשים בקרקע והניב פירות נשירים. אבא איש משפחה, ענו, ישר, מלא באהבה לסובבים אותו ולקדוש ברוך הוא".

בתחילת המלחמה, חווה אייל את שחוו כלל החקלאים במדינה, עת עזבו העובדים הזרים את ישראל, בנוסף, הוכרזו אזורי המטעים כשטחים צבאיים סגורים, ונמנעה הגישה אליהם. למרות זאת, קשה היה לאייל לזנוח את המטעים עמוסי הפרי, ועשה כל שביכולתו לקטוף את היבול שכה עמל עבורו.

בצפון מתנהלת מלחמה על כל המשמעויות שלה. החקלאים היושבים ממש על הגבול חשופים כל העת לאיומי האויב. לצערנו הרב, לכתו בטרם עת של אייל, מוכיחה בדרך הכואבת והקשה ביותר, עד כמה חשובה השמירה על החקלאות והחקלאים, המשמשים אזרחים חיילים בהימצאם והגנתם על שטחי הלאום של ישראל בגבולות המדינה בצפון ובדרום. כה נורא שאייל, חקלאי, איש משפחה אוהב ואדם למופת, שילם על מציאות קשה זו בחייו.

בתקווה שנדע להמשיך את דרכו הציונית למען קיומנו כאן.

משפחת ארגון מגדלי הפירות בישראל מרכינה ראש על לכתו של מלח הארץ.

יהי זכרו ברוך.