כך מפקירה המדינה את החקלאים מול הפשיעה המשתוללת

הצתות של חממות וכוורות, גניבה של פירות ממטעים ותחושה קשה של ייאוש מול אוזלת היד של הרשויות.

נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפים את המציאות העגומה של החקלאים הישראלים בשנים האחרונות: כמעט כל תיקי הפשיעה נגדם נסגרים ‑ וברובם אין בכלל חשוד. "כל אחד יכול לבוא לגנוב, לרמוס ולדרוס", אומר בכאב תומר שבתאי, שהגידולים שלו הוצתו

פחות מ-10% ממקרי הפשיעה החקלאית שדווחו הגיעו לכדי הרשעה, קרוב ל-90% מהתיקים נסגרים ‑ ובכ-60% מהתיקים שנפתחים אין בכלל חשוד. סקירה חדשה ומדאיגה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממחישה כיצד נזנחו החקלאים במאבק מול מי שמנסים לפגוע בהם.

הסקירה נכתבה על ידי רמי שוורץ עבור ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית), ומוצגים בו נתונים על הפשיעה החקלאית בישראל בשנים 2020-2016. המסקנות עגומות: עילת הסגירה של כ-70% מהתיקים היא "עבריין לא נודע". בשלוש השנים הראשונות שבהן נאספו נתונים חלה ירידה של כ-29% במספר התיקים שנפתחו. ב-2020 (בחודשים ינואר-אוקטובר) חל זינוק במספר התלונות ‑ שהיה גבוה מזה של כל שנת 2019.

רוב העבירות נגד החקלאים הן עבירות הקשורות לנזקים לרכוש ולגניבה. רוב התיקים נפתחו בצפון (37%) ובדרום (24%). במחוז צפון נפתחו 1,412 תיקים בארבעת השנים הללו ובדרום 929, במחוז חוף נפתחו 626 תיקים, במחוז מרכז 444 וביהודה ושומרון 269.