"ישראל היא מעבדה אקולוגית בקנה מידה עולמי"

פרופ' ירון זיו חוקר במשך 15 שנים את יחסי הגומלין בין אזורים חקלאיים ל"כתמים" טבעיים שנמצאים בתוכם – שטחים שעליהם לא ניתן לזרוע.

אותם כתמים, הוא גילה, קריטיים לשמירה על המגוון הביולוגי ויכולים לתרום לגידולים החקלאיים. את ההבנות שלו על היתרונות של שילוב מערכות הוא יביא עכשיו לבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שבראשו יעמוד, שם משתפים פעולה חוקרים מתחומי הגיאוגרפיה, מדעי כדור הארץ והסביבה, מדעי הבריאות, מדעי החיים, הנדסה סביבתית, לימודי מדבר ואקולוגיה על מנת להילחם במשבר האקלים ובאתגרים האקולוגיים.

עד לפני שנים לא רבות התחממות גלובלית הייתה לא יותר מאשר תרחיש עתידי, או חומר טוב לסרטי אסונות ומדע בדיוני. כל מה שידענו על משבר האקלים הסתכם בחור רחוק באוזון, חסר חשיבות לחיים הנוכחיים שלנו על כדור הארץ. אבל בשנים האחרונות כל זה משתנה. נושאי אקולוגיה ומודעות סביבתית מקבלים תשומת לב משמעותית, הם פותחים עמודי חדשות ונוגעים כמעט לכל תחום בחיינו – מתזונה ובריאות ועד בנייה, עיצוב וצריכה.

מה הסיבה למודעות ההולכת וגוברת לנושאים אקולוגיים? "בשונה מנושאים אחרים, הסביבה היא נושא חובק עולם – תרתי משמע", מאבחן האקולוג פרופ' ירון זיו, חבר סגל בכיר במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, "כולנו הפכנו לאזרחי העולם הגדול, ומבינים היום שלמחלות ולתופעות שליליות אחרות יש קשר ישיר לשינויים הסביבתיים הגלובליים. אנחנו יודעים היום שהשכיחות הגוברת של סרטן ומחלות עור ונשימה קשורה להשפעות סביבתיות. גם אירועי הקיצון שאנחנו חווים בשנים האחרונות, כמו שיטפונות, גלי חום ובצורות הם תוצאה מובהקת של משבר האקלים. הנושאים האלו מלווים אותנו כל יום, מהרגע שאנחנו נולדים ועד יום מותנו"