יבוא, עלויות ומשבר אקלים: החקלאים בישראל מנסים לשרוד

ביום שישי נשב לשולחן החג, נטבול תפוח בדבש, נאכל גפילטע פיש או חריימה, נטעם מהתמרים והרימונים ונרים כוסית יין לחיים.

החקלאים והמגדלים שעובדים כל השנה כדי שיהיה לנו חג שמח וטעים מספרים על הקשיים שהמדינה מערימה, משבר האקלים שפוגע ביבולים ומה גורם להם להמשיך למרות הכל

אף על פי שיש לנו לא מעט הזדמנויות לשתות יין, הישראלי הממוצע צורך רק כשישה ליטרים של יין בשנה, נתון נמוך בהשוואה לעולם.

בארץ מגדלים כ-50 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ-65 אלף דונם, וייצור היין הישראלי עומד על כ-42 מיליון בקבוקים בשנה. ברחבי הנגב, לפי נתוני קרן מיראז', יש כאלפיים דונם של כרמים עם כ-30 מגדלים. "תרבות הגפן בנגב מתאפיינת בשילוב ייחודי של החייאת מסורות וטכניקות גידול עתיקות לצד נכונות להתנסות בגידול זנים מיוחדים", אומרים בקרן.

ברמת נגב עונת הבציר בעיצומה, ומזג האוויר לא עושה חסד עם החקלאים: הקיץ האחרון הוביל לאובדן של כ-20 אחוז מהיבול ביקב. יוגב צדוק (42) מקדש ברנע, חלק מהיקב המשפחתי, סיפר כי "יולי ואוגוסט היו חמים בצורה קיצונית וההבשלה 'נתקעה'".

חוץ מההתחממות הגלובלית, צדוק מעלה גם את בעיית המשילות. "סבלנו מחיתוכי צנרת, גניבת משאבה, טפטפות. ממש לוקחים מהכרם. אבל החלוציות משאירה אותנו פה. אנחנו מפריחים את הנגב. והישראלים באמת יודעים יותר ויותר להעריך יין טוב. ואני פשוט אוהב את זה. נולדתי לזה. זה אני".